יצחק, אברהם בן יוסף הלוי

מרי אברהם בן יוסף יצחק הלוי היה מחכמי העיר צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט.

הוא חתום עם חכמי צנעא על פסק דין בחודש אלול בקמ"ג לשטרות (תקצ"ב - 1832) בדיון המתמשך בנושא ירושה, שהחל בבי"ד עדן בשנת תקע"ג (1812) ונמשך עשרות שנים. על תשובת חכמי צנעא הדוחה את פסק בי"ד עדן, חתומים חכמים רבים: מרי דוד צאלח הדיין (נפטר בשנת תקצ"ט - 1839), מרי יחיא כהן הדיין (נפטר בשנת תרכ"ז - 1867), מרי יחיא אביץ' הדיין, מרי אברהם ערשי, מרי "אברהים יצחאק", מרי שלמה צ'אהרי, מרי אהרן גיאת, מרי יחיא בן משה עמר, מרי יחיא בן שלמה חמדי, מרי עואץ מני ומרי סעדיה בן מרי. במקור נוסף, הוא חתום עם שאר מנהיגי בתי הכנסת בצנעא על תקנות ציבור לצמצום הוצאות החתונה ושמירת גדרי מוסר. את התקנות תיקנו בי"ד צנעא: ראב"ד מרי יוסף בן שלום קארה, מרי יחיא בן שלמה אביץ ומרי דוד בן ראב"ד אברהם צאלח בן מהרי"ץ, ביום שני, ז' באייר בקל"ט לשטרות (תקפ"ח - 1828).

שמו מוזכר ברשימת מנהיגי בתי הכנסת אשר הקריאו את תקנת בי"ד בבתי הכנסת: אלשיך, צאלח, סייאני, יצחק, כסאר, שרעבי, גזפאן, עזירי, חבארה, צעדי, טירי, ריעאני וכחלאני.

נראה, א"כ, שלא היה דיין בבית הדין של צנעא, אלא מרי של בית הכנסת ומחכמי העיר.

נפטר בצנעא, כנראה, לאחר שנת תקפ"ח (1828).