בבלי, סעדיה בן יעבץ

מרי סעדיה בן יעבץ הבבלי היה מגדולי חכמי תימן במאה הי"ג. הוא חי, כנראה, בעדן ונולד בתחילת המאה הי"ג. הוא ידוע לנו מתוך חיבור תלמידו מרי יחיא בן סעדיה אבן אלחואס, שחיבר את ספרו בעדן בשנת ס"ח - 1308. החיבור עוסק בהלכות שחיטה וטרפיות ואיסורי מאכלות, ובנוי בצורת שאלות ותשובות.

מדברי תלמידו בסיום:

"והתניתי על כל אחד ואחד מן התלמידים שמבקשין רשות לשחוט, כל א' מהן לבן עצמו. והוא לידע השאלות של מ"ו סעדיה בירב יעבץ הבבלי מפני שהן הלכות שחיטה כוללות כל הדעות. וזו השירה שחיברתי אני הוא הנקראת למול שאלותיו ודבריו חלא בר חמרא. לפי שאותו הרב שתה מים התלמוד והגאונים, ואנחנו דלים ומסכנים, אין לנו אלא כטיפה ממעינו מפני ששמעתי קצת דבריו ועדיין קטן אני, ונאסף לבית עולמו בשנת אתקצ"ח (לשטרות, המ"ז - 1287), לולי הקב"ה הותיר לנו שריד והוא זה החיבור שחיבר על פי שחיטה של הר"מ רמז"ל על כל הלכה והלכה...".

בקטע זה כותב במפורש מרי יחיא אבן אלחואס, כי רבו מרי סעדיה בן יעבץ הבבלי נפטר בשנת מ"ז (1287), ולפי זה יש להעריך, כי נולד בתחילת המאה הי"ג. כמו-כן הוא כותב, כי כתב חיבור בנושא שחיטה העוסק בפירוש הלכות הרמב"ם ובו כנראה י"ד פרקים, וכי התועלת בספר גדולה מאוד.

תלמידו מכנהו בתארי כבוד, ובשיר הוא כותב:

וחשוב השאלות שלרבי -

סעדיה בן ליעבץ הגדולות

שהוא הבבלי מרי ורבי -

שלישי למאורות הגדולות

ותשיב השאלות הן ליחיה -

חמוד סגול וראש כל הקהילות

שאלות הם לרבינו סעדיה -

חמוד מסעוד אשר המה מעולות

אשר חיבר והתקין את דבריו -

עלי טבח ועגל הן משולות

אני הקל זכריה בן לסעדיה -

אשר חבר לאלו השאלות

בשנה זו אתרי"ט לשטרות -

בעדן הוא בתוך ימים וחולות

הוא מכנה את רבו "שלישי למאורות הגדולות", יתכן והיה דיין שלישי בבי"ד של העיר עדן, אשר עד למאה הי"ד הייתה אחד מן המרכזים החשובים והגדולים של היהודים בתימן. כינויו "הבבלי", בא אולי לסמל כי מקור משפחתו הייתה מבבל, כפי שבהמשך היו כינויי משפחות עראקי וכדו'.