בלידה, משה בן יוסף*

מרי משה בן יוסף בן משה בן סעדיה אלבלידה היה מגדולי חכמי תימן במאות ט"ו-ט"ז. הוא חי במרכז תימן אך לא בצנעא. להערכתי, נולד באמצע המאה הט"ו באחד הישובים במרכז תימן. הוא ידוע מתוך חיבוריו הרבים, והוא מן הפוריים שבחכמי תימן. חיבוריו שהגיעו לידינו הם מן השנים רס"ט (1509) עד רע"ה (1515), והישובים המוזכרים בחיבוריו הם חצ'ור אלעליא (העליונה), ממכ'לאף סנחאן, וכן הישוב אלגרן מן ער בני אלאצב. הישוב סנחאן נמצא מדרום לצנעא.

להערכתי, התפרנס מכתיבת ספרי קודש, ולכן היה נודד מישוב לישוב לצורך פרנסתו, ויתכן מאוד כי נמצא כת"י נוספים אשר העתיק בישובים נוספים. רבים מגדולי חכמי תימן התפרנסו גם ממלאכת הכתיבה.

הוא היה מגדולי חכמי תימן בדורו, והוא מכונה "אלמעלם" - המורה. הוא כתב עשרה חיבורים לפחות ורובם קשורים לספרי הרמב"ם:

א) שרח אשת חיל - מדרש על הפרק האחרון שבספר משלי, מלוקט ממדרשים שונים שחלקם אינם ידועים לנו ממקור נוסף. התפרסם ע"י י"ל נחום בספרו מצפונות.

בסיום דבריו מתורגם לעברית:

"עמל לקבצו מדברי החכמים משה בר' יוסף (בר' משה בר' סעדיה) הידוע אלבלידה, ונשלם בתרין בשבא דהוא שתא יומין בר"ח תמוז שנת אתתכ"ג שנין לשטרות (רע"ב - 1512) במאתא אלחצ'ור אלעליא מן מכ'לאף סנחאן... כתבתי זה הפירוש לעצמי".

ב) שאלות - ליקוטים מדברי חכמים. טעמים לתורה ובהלכה בשיטה אליגורית.

ג) שרח אלדלאלה - פירוש והערות פרשניות לחלקים א' ו-ב' של מורה נבוכים לרמב"ם, רובן בצורת שאלה ותשובה עם פתיחה קבועה: כיף קול רבינו - כיצד אמר רבינו. מקיף ס"ג פרקים.

ד) פירוש עשרה דברים שנבראו בין השמשות - פירוש הקשור למסכת אבות. ה' דפים.

ה) פירוש להקדמה העברית של הרמב"ם לפירוש המשנה. ט' דפים.

ו) פירוש להלכות שחיטה ומאכלות אסורות לרמב"ם, פירוש ארוך לרמב"ם בערבית. מקצתו בצורת שו"ת. מצטט את התלמוד ומשווה עם פירושי הרמב"ם.

ז) פירוש למדרש איכה, פורסם ע"י הר"י קאפח במהדורת חמש מגילות שההדיר, ירושלים תשכ"ב.

ח) פירוש חסר ויתר.

ט) פירוש למגילת אסתר בצורת שו"ת.

י) פירוש על עשר המכות.

יא) פירוש להלכות מילה בדרך שו"ת.

יב) פירוש מילים ונושאים למשנה תורה לרמב"ם בצורת שו"ת.

יג) פירוש על מדרש ספרא לחומש ויקרא.

ר"מ בלידה מייצג את האסכולה של תקופתו, הנמשכת אחר תורתו של הרמב"ם, קודם לעידן ההשפעה הגדולה של הקבלה בתימן. בחיבוריו הוא מתאר מעט מן ההיסטוריה של תימן.

בשולי הקולופון שכתב בתמוז רע"ב (1512) הוא מתאר את המלחמה על השלטון בתימן בשנת רס"ה (1505) ואת עליית מחירי המזון.

הוא עסק גם בהעתקת כתבי יד. הוא העתיק את מדרש החפץ בשנת רס"ט (1509) בישוב אלגרן מן עד בני אלאעצב. במדרש ש"צ דפים, כתוב בשפה העברית והערבית. חסר מעט בתחילת בראשית וסוף פרשת כי תצא. נכתב לכבוד תלמידו ר' סעדיה בן מחפואץ אלזקל.

בקולופון בסוף שמות דף 157 ע"א:

"נשלם יום רביעי דהוא עשרה יומין בירח אדר ראשון שנת אלפא ותמני מאה ועשרין שנין לשטרי (רס"ט - 1509) במאתא אלגרן מן עיר בני אלאעצב... ונכתב בשם התלמיד העזוז סעיד אבן מחפואץ אלמכנא אלזקל... והכותב משה בר' יוסף בר' משה בר' סעדיה הידוע אלבלידה".

כתבי יד בהם נמצאים חיבוריו הם רבים, ויש מקום לכתוב עבודה מקפת עליו ועל חיבוריו.

לא ידוע מתי נפטר, ולהערכתי, נפטר לקראת אמצע המאה הט"ז במרכז תימן.