הכפר בחירה מוזכר בקינתו של המשורר ר' סעיד אסבאט, על גלות מוזע, אשר אירעה בשנת ת"ם-1680. מתוך השיר ניתן ללמוד, כי הכפר נמצא בצפון תימן, אך לא ידוע מיקומו המדויק.
קהילות תימן
תצוגת 291 - 300 מתוך 1942
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות. לא ידוע לי שם המשפחות.
ביב': תימנה ע' 84, צדוק 883
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך, כמעט כולן ממשפחת שער.
הישוב היהודי במקום חדש באופן יחסי, ואת הישוב הקימו יהודים מהכפר בשאר. אחד ממייסדי המקום הוא ר' סעיד דוד בשארי-שאער. מוצאו מבשאר, והוא היה משורר-שאער, נודד אשר השתקע באלביצ'א. ביצ'א-לבן, על שם ההר הלבן, עליו נבנה הישוב. היהודים התגוררו במערות שנחצבו בהר, ובהמשך עברו לגור בבתים אשר נבנו למרגלות ההר,...
ביב': טובי, מורשת (צדוק 481), גויטין כרטסת 55, מגלות תימן לגאולה ע' פ"ז-פ"ט
חורבות הישוב ביצ'א שמצפון לצנעא ידועות מהעתקת הכתובות השבאיות העתיקות שערך במקום החוקר והמשכיל ר' חיים חבשוש, יחד עם היוזם והחוקר יוסף הלוי. הם סיירו בצפון מזרח תימן בשנת תר"ל-1870, ושם העתיקו כתובות עתיקות רבות. בחורבות אלביצ'א ואלסודה העתיקו 74 כתובות בנות שורה אחת. הם שכרו את האחים אהרון ושלום צעדי מהישוב אלגיל והפרנס יחיא צעדי.
לא ידוע אם חיו יהודים במקום בדורות שלפני העלייה הגדולה...
ביב': מסעות חבשוש ע' 109-111, צדוק
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שמונה משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), רשומים התורמים הבאים: מוסא נגאר ריאל אחת, חיים בן שלמה גמיל ובנו שלמה שתי ריאל ורבע, מוסא קנדיל ובנו יוסף שש ריאל, יחיא בן יחיא גמיל ובנו שלמה, שלום אדור, יוסף קיראט ריאל ורבע, חיים הבה ודוד בן יחיא גמיל.
ביב': פנקס השליחות 17
בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
עפ"י גלעד צדוק, שם הכפר: זוד.
ביב': גויטין כרטסת 65, צדוק
שם הכפר בית זנה ידוע לי מתוך כתב יד של הגדה של פסח משנת תר"צ-1930. בידינו נותרו רק הדפים של פירוש ההגדה בלי הנוסח של ההגדה.
בקולופון כתוב:
נכתבה במרוצה לתלמיד יצחק... ואחיו הארון... כ"ה בחדש כסלו ברמ"א(לשטרות-תר"צ-1930)
פי בית זנה
ביב': גברא מחקרים ע' 63, כת"י בן צבי 3165
לא ידוע אם חיו יהודים בכפר. במערב תימן, לאורך כל חוף ים סוף חיו מעט מאוד יהודים, כתוצאה מהאקלים הקשה.
הכפר מוזכר בספר מסעותיו של ר' יחיא צברי בתחילת המאה העשרים.
ביב': יחיא צברי ע' 124
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 26
- 27
- 28
- 29
- 30
- 31
- 32
- 33
- 34
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »