קהילות תימן

תצוגת 261 - 270 מתוך 1942

ישוב יהודי היה בכפר בית אלגראבי מסוף המאה הט"ו לפחות.

בשנת ר"ן-1490 העתיק הסופר ר' יעקוב בן סעדיה בן מסעוד את משנה תורה לרמב"ם ספר משפטים. השלמת ההעתקה היתה בחודש אב ע"י ר' סעדיה בן יעקוב, ואולי הם אב ובנו. בכתב היד ע"ו דפים. בכתיבה מאוחרת יותר: "נכתב על שם יפת בן סעדיה... כתיבת... נתן בן דוד בר' חיים בן דוד... המבין".

בקולופון כתוב:

נגמר... אב שנת אתת"א לשטרי (ר"נ-1490...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 188, 226, 460, כת"י ברלין 90, 168, כת"י בהמ"ל 227

בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 61, צדוק 1168

עד סוף המאה הי"ט חיו יהודים בכפר. עפ"י הסיפורים חיו בכפר מאה וחמישים משפחות, מספר מוגזם להערכתי. בסוף המאה הי"ט נכחדו היהודים במגפות וברעב. ערביי הסביבה בזזו את אבני המקום, ובנו מיהם שני כפרים.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ הכפר לא היה מיושב ביהודים.

ביב': צדוק 127 המקור: חיים ערק מצלפון

הכפר, הסמוך לנהר כארד, היה מיושב ביהודים בלבד.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, אך נמנו בכפר כעשרים בתים. לא ידוע מתי נטשו היהודים את הכפר, ועל איזה רקע.

ביב': צדוק 133 המקור: יוסף בשירי מבית שמש ויוצאי ארחב ורחבה

בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926) כתוב, כי יהודי הכפר תרמו, אך לא מוזכרים השמות. לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות, כיון שהכפר מוזכר בחלק של המאזן הכספי ולא בחלק של רשימות התורמים.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שש עד שבע משפחות יהודיות, כולן ממשפחת והב.

ביב': פנקס השליחות חלק המאזן, צדוק 147 המקור: שוכר והב מצלפון

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר כשבע עשרה עד עשרים משפחות. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי אהרון סלימאן ונה ואחיו חיים ובנו סעיד, אחיו מוסי' ובנו יחיא, סעיד יחיא ונה ובניו יחיא וסאלם, סעיד דאוד יוסף ובנו חיים, אברהם מידאני ובנו סאלם, אברהם מידאני ובנו סעיד, סאלם פרוי ובנו יחיא, מוסי' נפרין...

ביב': פנקס השליחות 40, אנציקלופדיה ב' 39, צדוק 445 המקור: שלמה לידאני מת"א, הייתי בן ערובה ע' 124, נחשונים ע' 62, 241

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי עמראן עמר תרם שלוש ריאל, אחיו שלום עמר ריאל אחת, יוסף בן סעיד דאוד ארבע ריאל ורבע ויחיא בן אברהם אברקי ריאל אחת.

חכם בקהילה מרי עמראן עמר.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית שבע עד שמונה משפחות...

ביב': פנקס השליחות 20, אנציקלופדיה ב' 125, צדוק 139 המקור: משפחת לוי מראש העין

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש עד ארבע משפחות יהודיות, כולן ממשפחת עוזרי.

ביב': צדוק 137 המקור: משפחת חראזי מב"ב

הכפר בית דומן נמצא במסלול המוביל מצנעא לעיר הנמל חודידה, בנפת הרי חראז.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר אלא מוסלמים. עפ"י עדויות, בעבר הרחוק יותר חיו יהודים בכפר. לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי בכפר.

ביב': צדוק 135 המקור: יוסף מועלם מבית דגון

עמודים