הכפר נמצא במרחק של כשש שעות הליכה מדרום לצנעא.
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שבע משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סעיד חתוכה ובנו צאלח ובני בניו סלימאן וסאלם עשר ריאל, יוסף תאם רבע ריאל, בניו סאלם סלימאן והארון תאם שתי ריאל ורבע, מרי סאלם דחבאש שלוש ריאל, מרי סאלם מוסי' סלאמה...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ היה באזור כפר יהודי אחד.
כמקובל בתימן, כונה אזור זה בני גבר על שם השבט בני גבר שחיו ושלטו באזור. אזור זה ידוע לי מספרו של המשכיל ר' חיים חבשוש, אשר נלווה ליוסף הלוי בשנת תר"ל-1870 בהעתקת כתובות עתיקות בצפון מזרח תימן.
באזור היו כפרים בהם חיו יהודים: קרית אלחרג'ה (היו עניים), עארצ'ה שהמפורסם בין יהודי המקום היה סאלם משרקי, הר אלטיאל, שם נרצח משיח השקר הראשון שוכר כחיל, והכפר מתעף, שם חי ופעל מרי יוסף דוד.
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא יעקוב ובניו יעקוב ויחיא יחד עם אחיו הארון רבע ריאל, סאלם עואץ' ובניו מוסי' וסאלם ויחיא דאוד רבע ריאל.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע עד חמש משפחות יהודיות: יעקוב, סעיד ודאוד.
באזור זה היה כפר יהודי בשם רודחה, בהם חיו ארבע משפחות יהודיות רדאעי וסאלם.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
נראה, כי הכוונה לכפר בני זיד, עיין ערך.
הכפר בני זידאן נמצא לא הרחק מנפת כ'ולאן, בחלק הצפוני של נפת חדא, השייך למחוז צנעא. רוב נפת חדא נמצאת במחוז ד'מאר.
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר בני משפחה אחת. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: צאלח יוסף ובנו שלום. לא מצוין סכום התרומה.
ישוב יהודי בכפר בני זיד ידוע לי לראשונה משנת תכ"א- 1661. בשנה זו נכתב גט, ממנו ניתן ללמוד כי הבעל הוא סעיד בן מוסא אגראדי, הישוב הוא בני זיד וכי השנה היא תכ"א. בידינו נותר רק קטע מהגט, ולכן לא הצלחתי לברר את שם האשה. גט זה מצאתי בסוף כתב יד של התורה, אשר נכתב עפ"י הערכה במאה הט"ו-ט"ז. בתחילת המאה העשרים חיו בכפר למעלה משלושים משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח...