שני ישובים בשם בני חגאג ידועים לי. האחד באזור קפלה מצפון לצנעא, והשני בנפת חימה מדרום מערב לצנעא. מצאתי מספר כתבי יד אשר נכתבו בישוב בני חגאג במאות הי"ז והי"ח, ולא ידוע לי בודאות, האם מדובר בישוב מצפון לצנעא או מדרום לצנעא.
להלן תיעוד הישוב היהודי בבני חגאג.
לאחר שנת ת"י-1650 השלים הסופר ר' מעודד בן שמריה בן נחום את העתקת סידור התפילה. בקולופון ההשלמה כתוב: מעודד בן שמריה בן...
בנפת בני חארית הישובים הבאים: בחשאן, ביר אלדרב, בית מהרס, ד'הבאן, ואדי צהר, חני, חשישייה, מעמר, פדה, צבירה, רוצ'א, רחבה, שאמק אלעיליה, שעב, שעוב, ועוד.
בתחילת המאה העשרים השתתפו יהודי הכפר בני חכם בתרומה לקהילה התימנית בירושלים. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מוזכר הכפר בחלק של המאזן הכספי אך לא ברשימת התורמים, ולכן לא ידוע לי שמותיהם.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש עד שש משפחות יהודיות: צברי וקייסי.
אזור בני חמאד היה על ציר בני עבאס-בני חמאד- סנואן-מכ'לף ושרעב.
תושבי הכפר כונו חמאדי, וברבים חמאידה. באזור חי סמוך לעלייה שיך אוהד יהודים, ובספר על יהודי חוגריה מתוארים מעשי חסד אשר עשה ליהודים, כפי שעשה לסעיד חסן שחארי.
שם הכפר ידוע לי מספרו של מרי שלום בן זכריה תנעמי, אשר חיבר את הספר מעין גנים בשנת של"ה-1575. הספר עוסק במדרשים לתורה ולהפטריות. בכתב היד ר"נ דפים, והוא חסר בתחילתו ובסופו. בקולופון כתוב, כי בשנה זו היה רעב כבד כתוצאה מהבצורת, ומתו אנשים רבים.
בקולופון כתוב:
נשלם זה המדרש בחסד האל וברחמיו יום שני (לחודש) אלול שנת אתתפ"ו שנין לשטרי, במאתא בני חרב מן ואדי עאשר (תתקיים לישראל...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפרים שבאזור.
בספרו של פעיל העלייה חיים צדוק כתוב, כי שתי קבוצות של יהודים מתימן השתקעו בארץ לאחר העלייה הגדולה במגדל גד. קבוצה אחת קיבלה דירות נטושות והקבוצה השנייה קיבלה אוהלים בקצה הישוב. בא' באב תש"י-1950 שלח מכתב ראש הקבוצה, כנראה, ר' יוסף יפת מצרפי מאנשי חוביש, כי הם קבוצה של ארבעים ושתיים משפחות, ואין להם ציוד בסיסי ומזון: לחם, מים, עמודים...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.
לא ידוע מיקום הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות. ברשימות הישובים היהודיים של גויטין רשומים שני ישובים עם כתיב זהה: חכם (חיריק ופתח) וחכאם (שורוק ופתח).
בנפת בני חשיש היו הישובים הבאים: אחזוק, ביר דרב, בית ג'ארצי, בית עראק, גוב, ג'נח, היזם, ואדי סיר, כ'רבת סעואן, סורב, צובאחה, צ'וראב, קרית צפא, רגאם, רדם, שבעאן, שרפה, ועוד.
חלק מיהודי המקום מקורם מכפר בשאר. הכפר שכן על פלגי מים, ולא ידוע על בצורות או רעב שהיו במקום. אחד מיהודי המקום בתחילת המאה העשרים הוא ר' שלום בן זכריה מחפוד, אשר עלה לארץ בשנת תרצ"ט- 1939.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלוש עשרה משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי מוסי'...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
ברשימות העולים של מחנה העולים גאולה, שליד עדן, כתוב, כי עלו לארץ ששה יהודים: אלמנה אחת, שלושה נשואים, רווק אחד, זכר אחד וחמש נקבות. גיל העולים: ילד אחד, נער אחד, שלושה מעל עשרים שנה ואחד מעל גיל ארבעים שנה. שם המשפחות: יחיא, סאלם ושוכר. שם המשפחה הקודם של האשה: מוסא.
יתכן ומדובר בישוב הנמצא בנפת חוגריה,...