בֵּית רַדַם
שם הכפר ידוע לי לראשונה משנת ת"ח -1648. בשנה זו העתיק הסופר ר' יהודה בן מעודד בן סעדיה אלצבלי סידור, במימון ובהזמנת ר' סעדיה בן מעודד בן משה אלצבלי. סופר זה העתיק סידור נוסף שנתיים מאוחר יותר בישוב בית אלנש.
בקולופון כתוב:
נשלם בחודש ניסן שלשנת אתתקנ"ט שנין לשטרי (ת"ח- 1648) במאתא בית רדם דעל עינא דמיא ג'יל... כן תחרוב ותצדי וירושלם תשתכלל ותתבני אכי"ר. ונכתב על שם החבר הטוב הדומה לעץ רטוב, גם ה' יתן לו הטוב סעדיא בן זכריא בן מעודד בן משה אלצבלי, יהא סימן טוב עליו ועל זרעו ועל זרע זרעו...
והכותב קל הקלים ועפר רגלי החכמים יהודה בן מעודד בן סעדיה בן תודה אבן נצ'ר הידוע אלצבלי, אלהים ימחול לי על כל מה ששגיתי וטעיתי וגרעתי והוספתי ונסתר מעיני, כדכת' שגיאות מי יבין...
כפר זה התפרסם בשנת תרי"ט-1859 כאשר החל לפעול משיח השקר הראשון שוכר בן סאלם כוחיל, יליד הכפר בית רדם. בשנת תרכ"א -1861 הוא טען, כי זכה להתגלותו של אליהו הנביא, נדד ברחבי תימן והכריז כי הגאולה ממשמשת ובאה, וכי יש לחזור בתשובה להרבות בתפילה ולנהוג בפרישות וחסידות. הוא נרצח בתמוז תרכ"ה-1865, במארב על הר טיאל במחוז צנעא.
בשנת תרמ"ז-1887 העתיק הסופר ר' יוסף בן שלמה בן אברהם עוזירי הגדה של פסח, במימון ר' משה נחמ"ן. הוא תושב הכפר בית רדם, אך העתיק בישוב צ'וראב.
בקולופון כתוב:
בריך רחמנא דסייען, נכתבה ונשלמה ה"ה ביום ג' כ"ו אדר שנת בקצ"ח לשטרי התרמ"ז ליצירה (1887) בעיר צ'וראב תוו"ת וירושלם תבנה ותכונן בב"א. והכותב קל הקלים הצעיר מפת"ו בן בכי"ץ (בא"ת ב"ש. יוסף בן שלמה) בן אברהם בן יודא סאלם אלעזירי השוכן בעיר @44ר@55בו @44ד@55בריו @44מ@55שמן (רדם), נכתבה על שם משה נחמ"ן יש"ל אכי"ר.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים ואחת משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי אברהם בן אברהם מוגאמי ובנו יחיא, מרי סלימאן סעיד ובנו אהרון, אחיו מרי סעיד, מרי סאלם סאלם סעיד עאשרי, מרי יחיא דאוד ובניו יוסף וחיים, סעיד אלשיך ובניו יחיא וסאלם, סעיד יוסף, סעיד עמראני ובניו יוסף ורפאל, אחיו אברהם עמראני, אביהם אברהם עמראני, סעיד עפגיין ובניו יוסף ואברהם, אחיו דוד עפגיין, דאוד הנדי ובנו יוסף, אחיו סלימאן הנדי ובנו סאלם, אחיו יוסף הנדי ובנו יחיא, אברהם מוגאמי ובנו, סעיד דאוד ובנו, אברהם סעיד ובנו יחיא, דאוד בן מרי דאוד עאשרי, יחיא שוכר, סאלם אחמר רבע ריאל. סך הכל תרמו כל יהודי הכפר ארבע עשרה ריאל.
במקום נוסף בפנקס כתוב, כי סאלם סעיד עאשרי תרם שלוש ריאל.
חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי אברהם בן אברהם מוגאמי, מרי סלימאן סעיד ואחיו מרי סעיד, מרי סאלם עאשרי ומרי דוד עאשרי.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ נותרה הקהילה בגודלה, כעשרים משפחות: עאשרי, שוכרי, עפגיין, הינדי, מאוגני, עמראני, סיך, דאוד, יוסף וסלימאן.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ חמשה יהודים: שני נשואים, רווק אחד, שני נערים, אחד מעל גיל עשרים שנה, אחד מעל גיל ארבעים שנה ואחד מעל גיל חמישים שנה. שם המשפחות: מוג'אני, ושם המשפחה הקודם עמראני.