גוּרְבַאן
שני כפרים בשם גורבאן היו בתימן, האחד בנפת חאשד מצפון לצנעא, והשני בנפת אנס במחוז ד'מאר, מדרום לצנעא. כפר גורבאן שבנפת חאשד נמצא כארבע שעות הליכה מצפון לישוב אלצ'ואלע, כשמונה שעות הליכה מצפון לעיר עמראן.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים ושתיים משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יוסף בן סעיד שלוש ריאל, מרי סלימאן בן סעיד, חיים בן סעיד, יחיא בן יחיא, אברהם בן הארון, יחיא סעיד, גמיל בן אברהם, סלימאן סעיד ריאל ורבע, יוסף בן יחיא, יעיש בן יוסף, סלימאן בן אברהם בן יחיא ריאל, סאלם באשה שלוש ריאל, מרי הארון באשה ריאל ורבע, סעיד בן יחיא, חיים בן יחיא מוסא ריאל ורבע, יחיא הארון, אחיהם סלימאן, מוסא מטרקה, יחיא מטרקה, יחיא סוכיתאל ובנו, יחיא בן חיים, חיים בן יחיא סעיד וסעיד ימני ריאל ורבע. חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי סלימאן בן סעיד ומרי אהרון באשה.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה עשר עד חמש עשרה משפחות. שתי המשפחות הגדולות היו בית מנצור ומשפחת ר' יוסף בן יחיא, אשר היה בקי בריפוי "בעל חפץ" ונכבד מאוד. בית כנסת אחד בנוסח בלדי. רב הקהילה סמוך לעלייה היה מרי סלימאן מנצור, צנוע ועניו, ונפטר בשנת תש"ו-1946, בגיל ס"ה שנים.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלה נער יתום ממשפחת אברהם, אמו היתה ממשפחת מהאצרי.