קהילות תימן

תצוגת 1481 - 1490 מתוך 1942

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש או ארבע משפחות יהודיות.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ אשה נשואה כבת עשרים עד שלושים שנה, ממשפחת רצאבי. שם משפחתה הקודם: מעסג'י.

ביב': נחשונים ע' 331, צדוק 1034 המקור: שאול חיים מראש העין

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר צובאחה שתי משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: בנימין ערק ובניו שלום ויהודה שלוש ריאל וסלימאן ערק.

מרי משה ג'הסי מהישוב תנעם נשלח בתקופה זו ללמד תורה בישובים שונים, וביניהם בכפר לקמה שבנפת בני בהלול, וכן בכפר צובאחה, שם לימד את בניו של מרי...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 60, פנקס השליחות 22, צדוק 380 המקור: חיים ערק מצלפון

יתכן ושם הישוב: מצומעה.

בשנת תר"ה-1844 העתיק הסופר ר' שלום בן מת'נה את חומש דברים. בכתב היד קנ"ב דפים עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג.

בקולופון כתוב:

ביום י"ב לחודש כסלו שנת תרין אלפין ומאה וחמשין ושית שנין לשטארי (תר"ה-1844) במאתא אלצומעה... והכותב... סאלם בן כ"א מתנא.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ שמש רב הקהילה מרי יחיא בן משה. נולד בשנת תרנ"ה-1895 ונפטר בתש"ה-1945. לא...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 212, 613, שו"ת הרש"ז ע' שנ"ג, צדוק 1111 המקור: מנצור וחסן צומעי מרשל"צ

בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. בשנת תרע"ב-1912 התארגנה שיירה של מאתיים נפש בערך לעלות לארץ. לא ידוע לי אם מרי עודד מסורי זכה לעלות לארץ בשיירה זן.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ נותרו בכפר חמש משפחות בערך, כולן ממשפחת מסורי.

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 341, צדוק 843 המקור: סעדיה מסורי מחדרה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית מאתיים נפש, שלושים משפחות בערך. בקהילה היו שני בתי כנסת נוסח השאמי. היחסים עם המוסלמים היו טובים, והתפרנסו ממקצועות חפשיים כמו: חייטים, נפחים, בורסקאים, צורפים, ועוד.

רב הקהילה היה מרי ששון בן אברהם (שפירא), והוא אף שמש עאקל-ראש הקהילה ואחראי על גביית המס ויצוג הקהילה בפני השלטון. עמו שמשו בדיינות מרי חזקיה בן דוד ואביו מרי דוד.

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 80, 151, 632

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר צורם שלוש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יוסף כ'ולאני ובנו מחבוב שתי ריאל ורבע, סאלם גחש ובנו יחיא חצי ריאל, וסלימאן עזאני ובניו סעיד וסאלם תשע ריאל ורבע.

ביב': אנציקלופדיה ב' ע' 75, פנקס השליחות 35

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ 4 יהודים: 3 זכרים, נקבה אחת, נשוי אחד ושלושה יתומים. גיל העולים: ילד אחד, שני נערים ואחד מעל ארבעים שנה, אשר עסק במסחר.

שם המשפחה: מליחי, ושם המשפחה הקודם: יוסף.

ביב': נחשונים ע' 330, גויטין כרטסת 946

הכפר נמצא במרחק של שעתיים הליכה מד'מאר. סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו מספר משפחות יהודיות בכפר, כולן ממשפחת שאער (משורר). רב הקהילה במחצית הראשונה של המאה העשרים היה מרי חסן שלום שאער. עוזרו ר' יהודה שלמה שאער. אביו עלה לארץ בשנת תר"ץ-1929. יהודי הכפר היו קדרים. גביית המס נעשתה על ידי חוכר המס יחיא וג'ימה מהישוב אלרבעה.

ביב': טובי, מורשת ע' ק', אנציקלופדיה א' ע' 595-596

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 958

באזור צונעת היה כפר יהודי חרב. שם הכפר נשכח. עפ"י המסורת, חי בכפר זה מרי שלום שבזי, המשורר הלאומי.

ביב': צדוק המקור: מנחם ניסים מגן יבנה

עמודים