עַרַקֵה (עראקה)

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר ערקה עשרים משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סלימאן נהארי (מי שברך) שש ריאל, עמראן נהארי ריאל, יחיא נהארי שש ריאל, יחיא בן יוסף סאלם ריאל ורבע, סלימאן בן יוסף סאלם ריאל ורבע, עמראן בן יוסף סאלם, יוסף בן יוסף סאלם, סעיד בן סעיד שש ריאל, שמעון בן יעקוב שש ריאל, עמראן בן יחיא מסעוד שתי ריאל ורבע, מנס בן יעקוב, סאלם צורית ריאל ורבע, אברהם מסעוד ארבע ריאל, יחיא בן יוסף הארון שתי ריאל ורבע ויחיא בן אברהם מסעוד.

במקום נוסף בפנקס כתוב: יחיא נהארי רבע ריאל, אברהם מסעוד ריאל ורבע, עמראן בן סאלם חצי ריאל, סעיד בן סעיד שלושה רבעים, ויחיא בן סאלם שלושה רבעים של ריאל.

רב הקהילה בתקופה זו: מרי סלימאן נהארי.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ 7 יהודים: 4 זכרים, 3 נקבות, ושני נשואים. גיל העולים: 5 ילדים, אחד מעל עשרים ואחד מעל ארבעים שנה.

שם המשפחות: עראקי וקארני.

שם המשפחה עראקי אינו רק על שם עראק, שמקורו בעירק או באזור מסוים במצרים, כפי שנכתב עד היום לגבי מוצא משפחת עראקי כהן אלאוצטא, אשר פעלו במרכז תימן במאות הי"ז והי"ח. נראה, כי לשם המשפחה עראקי ישנן שתי אפשרויות נוספות: על שם הכפר עראקה, וכן משמעות גזע-חוטר, שכן ערק בערבית גזע.

יתכן והכוונה לישוב ערקת אלקודיימי. עיין ערך הבא.