קהילות תימן

תצוגת 1461 - 1470 מתוך 1942

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חי בכפר הגדול יהודי אחד עם בני משפחתו, ממשפחת דומן.

ביב': צדוק

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שתי משפחות יהודיות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם חמדי שלושה רבעים של ריאל, והגב' נעמה בת שונם שלושה רבעי הריאל.

ביב': פנקס השליחות 21 (צדוק 378)

ביום שני י"ד בתשרי בקי"ז-תקס"ה-1806 נכתבה כתובה בנשואי יחיא בן יעקוב עוזירי וזהרה בת יוסף בן סעיד אלגהראני, "במאתא אלצ'בר דעל עינא דמיא אלנוקאעה מותבה". חתומים מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' יצחק בן אהרון ור' יחיא בן סלימאן.

ביום שני ח' בשבט תרי"ג-1853 נכתבה כתובה בנשואי דוד בן סעיד קרואני, אשר החזיר את גרושתו, תורכייה בת יוסף שהדחי (?). חתום ר' סאלם בן סלימאן.

ביום שישי כ"ח בתשרי...

ביב': אנציקלופדיה א' וב', ששון, אוהל דוד ע' 982, 986, 988, רצהבי, תורתן ע' קל"ב, פנקס השליחות 4, צדוק 390 המקור: סאלם מדאר מפ"ת, גויטין כרטסת 960

באזור סר היו הישובים: רגאם, צפא, צובאחה ועוד. לדעת גלעד צדוק, הכוונה לכפר סורב.

הישוב היהודי במקום ידוע לי מהמאה הט"ז.

בשנת אתתע"ה-שכ"ד-1564 נעתק מדרש הגדול בישוב צ'ראב. לא ידוע שם הסופר. המדרש לחומש ויקרא, ולפני פרשת אחרי מות כתוב:

בחדש אייר שנת אתתע"ה שנין לשטרי במאתא צ'ראב.

בשנת שנ"ו-1596 נמכר כתב יד בצ'ראב, כתב יד אשר העתיק מרי אביגד בן דוד בן הסופר המפורסם...

ביב': אנציקלופדיה א' וב', ששון, אוהל דוד ע' 74, 948, 1059, מסוודה ע' 299-תתנ"ח, 381-א ק"ו, רצהבי, תורתן ע' ע"ז, טובי, כת"י בן צבי ע' 218 (מס' 305), פנקס השליחות 22, נחשונים ע' 338, שלום עראקי מפ"ת, כת"י לונדון 9956-7017

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 914

הכפר נמצא במרחק של שש שעות הליכה ממזרח לעיר רדאע.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 917

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 924

צלבי (צולבי) בערבית = רחבה, ומסתבר*, כי היו מספר ישובים בשם זה בתימן. בכתבי היד מצאתי שני ישובים, האחד בשם צלבי והשני צלבי שבואדי עאשר, ויתכן שיש יותר. צלבי היתה גם לפני הרובע היהודי בצנעא.

צלבי שבואדי עאשר ידוע לי מחמשה כתבי יד אשר נכתבו במאות הט"ז והי"ז.

בחמשה כתבי יד מהשנים שמ"ח עד תמ"ב (1588 עד 1682) מוזכר הישוב צלבי שבואדי עאשר, ואילו בכתב יד נוסף משנת של"ה-1575 כתוב הישוב בני חרב מואדי עאשר. כיון שהישוב ואדי חרב נמצא בנפת כ'ולאן ממזרח לצנעא, כפי שמוזכר בספרו של ר' חיים חבשוש, לכן נראה, כי גם הכפר צלבי נמצא באזור כ'ולאן שממזרח לצנעא.

כתב היד שנעתק בבני חרב...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 59, 122, 645-646, מחקרים בסידורי תימן ע' 92, ששון, אוהל דוד ע' 435 (מס' 568), מסעות חבשוש ע' 197, כת"י שלמה אלמוג מירושלים

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 942

עמודים