סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
קהילות תימן
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. שם הכפר ידוע לי כמקום לידתו של מרי זכריה אביגד שרעבי, אשר נולד בשנת תרס"ג-1903. הוא עלה לארץ בשנת תרפ"ה- 1925, שמש רב ראשי למחוז ת"א והמרכז מטעם משרד הדתות, פעיל ציבור, חיבר ספרי הלכה, ונפטר בת"א בשנת תש"ם-1980.
לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות סמוך לעלייה הגדולה לארץ.
עפ"י גויטין הכפר נמצא באזור גובאן, ממזרח לבעדאן, סמוך לגבול מחוז רדאע. סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, ממשפחת דמתי.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע עד חמש משפחות יהודיות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ שני יהודים: זכר אחד ונקבה אחת. ילדה אחת, כנראה, והשני מעל עשרים שנה, כנראה, צורף. שם המשפחות: עראמי, ושם המשפחה הקודם: סטאחי.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, ונראה, כי הוא היה כפר של מוסלמים.
יהודי הכפר צבאח שלמו את מס החסות באמצעות יהודי רדאע. ברשימות המס של ר' שלום סנג'אב, נשיא יהודי רדאע באמצע המאה הי"ח, מוזכרים יהודי צבאח אשר שלמו את המס.
ברשימת משלמי מס החסות של מחוז רדאע, אשר כתב מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון של המחוז והאחראי על תשלום המס, כתוב: "יהודי צבאח", ומתחת הכותרת ישנה כותרות משנה: כ'רבה, חואת, פורגאן וזראר. משמע, שצבאח הוא אזור, בו היו כלולים ארבעה הכפרים...
בשנת שע"ט-1619 חיבר מרי ישראל הכהן מצבירה את הספר שארית ישראל, פירוש למדרש הגדול שחיבר מרי דוד עדני. מטרתו בפירוש היתה להוסיף את ספרי ימי הביניים, פלוסופיה וקבלה.
בשנת תר"ל-1870 סייר ר' חיים חבשוש באזור והעתיק כתובות עתיקות. הוא כתב בספרו, כי הגיע לכפר יחד עם יוסף הלוי, והיהודים קיבלו את פניהם "כפי יכולת מצבם". נער יהודי מצנעא, שהיה לו חמור, סמך על אנשי הכפר שישלמו את שכרו, והוא הדריך...
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 144
- 145
- 146
- 147
- 148
- 149
- 150
- 151
- 152
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »