קהילות תימן

תצוגת 1471 - 1480 מתוך 1942

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 941

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. שם הכפר ידוע לי כמקום לידתו של מרי זכריה אביגד שרעבי, אשר נולד בשנת תרס"ג-1903. הוא עלה לארץ בשנת תרפ"ה- 1925, שמש רב ראשי למחוז ת"א והמרכז מטעם משרד הדתות, פעיל ציבור, חיבר ספרי הלכה, ונפטר בת"א בשנת תש"ם-1980.

לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 636, רצהבי, תורתן ע' קצ"ה

עפ"י גויטין הכפר נמצא באזור גובאן, ממזרח לבעדאן, סמוך לגבול מחוז רדאע. סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, ממשפחת דמתי.

ביב': צדוק 844 המקור: סאלם דמתי מאחיהוד, גויטין כרטסת 907

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 909

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע עד חמש משפחות יהודיות.

ביב': צדוק המקור: יהודה צברי מב"ב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 910

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ שני יהודים: זכר אחד ונקבה אחת. ילדה אחת, כנראה, והשני מעל עשרים שנה, כנראה, צורף. שם המשפחות: עראמי, ושם המשפחה הקודם: סטאחי.

ביב': נחשונים ע' 324

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, ונראה, כי הוא היה כפר של מוסלמים.

ביב': תימנה ע' 62

יהודי הכפר צבאח שלמו את מס החסות באמצעות יהודי רדאע. ברשימות המס של ר' שלום סנג'אב, נשיא יהודי רדאע באמצע המאה הי"ח, מוזכרים יהודי צבאח אשר שלמו את המס.

ברשימת משלמי מס החסות של מחוז רדאע, אשר כתב מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון של המחוז והאחראי על תשלום המס, כתוב: "יהודי צבאח", ומתחת הכותרת ישנה כותרות משנה: כ'רבה, חואת, פורגאן וזראר. משמע, שצבאח הוא אזור, בו היו כלולים ארבעה הכפרים...

ביב': טובי, קהילת יהודי רדאע ע' 134, רדאע ע' שס"ו, שפ"ד, נחשונים ע' 325, כך ברחתי מתימן ע' 123

בשנת שע"ט-1619 חיבר מרי ישראל הכהן מצבירה את הספר שארית ישראל, פירוש למדרש הגדול שחיבר מרי דוד עדני. מטרתו בפירוש היתה להוסיף את ספרי ימי הביניים, פלוסופיה וקבלה.

בשנת תר"ל-1870 סייר ר' חיים חבשוש באזור והעתיק כתובות עתיקות. הוא כתב בספרו, כי הגיע לכפר יחד עם יוסף הלוי, והיהודים קיבלו את פניהם "כפי יכולת מצבם". נער יהודי מצנעא, שהיה לו חמור, סמך על אנשי הכפר שישלמו את שכרו, והוא הדריך...

ביב': אנציקלופדיה א' וב', מסעות חבשוש ע' 42, רצהבי, במעגלות ע' 57, רצהבי, תורתן ע' ק"ד, פנקס השליחות 6, י"ל נחום צוהר ע' ק"צ-45, נחשונים ע' 326, צדוק 389 המקור: מנחם יפידי מחדרה

עמודים