שם הכפר קאימה שבאזור חוביש ידוע לי מכתב יד משנת קס"ט-1409. בשנה זו העתיק הסופר ר' משה בן עמרם בן נצר את התורה וההפטריות. בכתב היד תי"א דפים. עם מסורה קטנה וגדולה, מחברת התיגאן ועוד.
בקולופון כתוב:
משה בן עמרם אבו נצר רי"ת הידוע מן קאימת אבן חביש.
ברשימת הישובים של גויטין כתוב ישוב בשם קאימה באזור חובישייה, ונראה, כי הכוונה לישוב זה, הנמצא בנפת חוביש.
לפי זה נראה...
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: דוד מעיץ' ריאל והגב' חמאמה בת צאלח ריאל.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: קרחש וגאזי.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים, משפחת סאלם שכר.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שבע או שמונה משפחות יהודיות: חדאד, ידאעי, סלימאן, ועוד.
הכפר נמצא מצפון לנפת רימה.
בשנת תרל"ג-1873 נכתבה כתובה בנשואי סאלם כ'ברה ושוד'ה אלאעמא. חתומים על הכתובה מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' יוסף בן סלימאן נדאף ומרי סאלם-שלום בן שלמה חמדי, אשר היה שד"ר הקהילה התימנית בירושלים. יתכן ומדובר בכפר קארה שבנפת רוס. עיין ערך.
בשנת תרע"א-1911 העביר פעיל העלייה, יבניאלי, את שאלות הרב קוק לחכמי תימן, במסגרת שליחותו לעודד את העלייה לארץ. חתומים על...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך. כל הכפר היה מיושב ביהודים. שם המשפחות: חדאד, מתנה, דאוד, אכנב, אחרק ורכיס.
הכפר נמצא לא הרחק מדמת.
נסים גמליאלי פרסם מסמך, ממנו ניתן ללמוד, כי לאברהם עתיק מכפר אלקאיימה שבמחוז אהל עמר, היה סכסוך, והרב עומיסי, איש גובאן, השכין שלום ביניהם. המסמך מהמאה הי"ט-כ'.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים משפחות בערך, עשרים ושניים משלמי מס החסות.
ברשימת חייבי המס של מחוז רדאע, אשר כתב מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון של מחוז רדאע...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.
ממסמך משנת תקפ"ה-1825 ניתן ללמוד, כי יהודי קאנע וגראף חויבו להשתתף בהוצאות שיגרמו ליהודי העיר רדאע. לא ידוע לי רקע העניין.
ברשימת חייבי המס של מחוז רדאע, אשר כתב מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון של מחוז רדאע והאחראי על גביית המס, מפורטים שבעים ושלושה החייבים, משני הכפרים קאנע וגרוף. לא ידוע לי למה צורפו שני הכפרים יחד, בשונה מכפרים...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ היה הכפר חרב, ולא חיו בו יהודים. עפ"י עשרות הבתים אשר נותרו בכפר, ניתן ללמוד, כי הקהילה היהודית מנתה עשרות משפחות יהודיות.
לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב מהכפר.
במקום היתה קהילה יהודית עתיקה, אשר גורלה הוא בגדר חידה ואגדה.
בפי יהודי דמת ישנן מספר מסורות על המקום. לפי אחת המסורות, בערב יום כפור אחד יצאו כל הגברים של הקהילה, ארבע מאות במספר, מהמקוואות לבושים בבגדי חג והדר. אחד משרי המושלים ראה את ההדר והאצילות של היהודים, הלבושים כמו מלאכים, כעס מאוד וגזר עליהם שמד או מיתה. לא ידוע מתי היתה גזירה זו.
במשך השנים נלקחו רבים מאבני המקום, עד...