מוּדַח
אזור מודח נמצא כחצי יום הליכה מדרום מזרח לתעיז.
באזור היו עיירות חרבות, שעפ"י המסורת הן מתקופת שלמה המלך, כמו: לול אדימיה. האזור היה מקום שומם, ולא התפתח במקום גרעין התיישבות יהודי. במקום נקבר מרי שמעון שבזי, בנו של המשורר הלאומי מרי שלם שבזי. מרי שמעון היה דיין וראב"ד, ויהודים רבים היו עולים לקברו. עפ"י המסורת, ערביי המקום נהגו להדליק נרות על קברו, אך היהודים מנעו זאת מהם, על ידי הגשת תביעה אצל השיך האזורי.
במקום גדלו עצי ענק בשם דונדול, אשר פריים שמש מאכל לרועים, ועובי הגזע היה עצום, שניתן היה לחצוב כוך בגזעו. ישנה מסורת, כי קודם לאיסלאם, היו קוברים את המתים בתוך מגרעת החצובה בגזע העץ.
במקום נקבר גם מרי יהודה, אחיו של מרי שמעון שבזי. המקום מוזכר גם באחד השירים: שמעון בסירה תימדח, יוקבר באלמודח. תרגום: שמעון גילה סודות, יקבר במודח. ר"ש שבזי כעס על בנו על שגילה את אחד מסודות הקבלה, כאשר לא היה עדיין מוסמך לכך, ועל כן מרי שמעון נקבר במודח ליד אחיו יהודה, ולא נקבר ליד אביו.
לא ידוע על ישוב יהודי במקום בדורות האחרונים.