בדורות האחרונים לא חיו יהודים בכפר, והוא היה חרב. בכפר נותר בית כנסת אשר היתה לו קדושה מיוחדת, ואף הערבים היו נזהרים בקדושת המקום.
עפ"י המסורת של זקני יהודי תנעם, יהודי הכפר מסרו את נפשם על קידוש השם, בזמן האימאם מנצור שר"י, אשר גזר גזירות קשות על היהודים באמצע המאה הי"ט, ולאחר שאולצו להמיר את דתם קפצו לואדי מתחת לכפרם.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
שם הכפר ידוע לי מהפוגרום שעשו הערבים ביהודי שייך עותמאן ביום רביעי כ' בכסלו תש"י. בפוגרום נרצחו ששה עשר יהודים, ואחד מיהם הוא סאלם יחיא תירם מכפר צהבאן שבאזור נכלאן. בן ל"ה שנים, והותיר אחריו אשה וילד אחד.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר צואדחה תשע משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סעיד רדאעי ובנו עואץ' רבע ריאל, מרי סעיד לדאני המכונה אלג'יאר ובניו יוסף שמעון ודאוד ריאל, מרי דוד מחזרי ובנו אהרון ריאל, חיים דאוד ובניו יחיא סאלם שמעון ויוסף חצי ריאל, סאלם סעיד ובניו יחיא...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שמונה עד עשר משפחות: קנדיל, עאשרי, שרעבי, ירימי, ועוד.
שם הכפר ידוע ממסמך אשר פרסם הרב שלום גמליאל. המסמך מכ"ה במרחשון תרצ"ו-1935, ועוסק בסכסוך שפרץ בין הציבור לבין יחיא בן שלום עכיש, ממונה מטעם השלטון לגבות את מס החסות מיהודי י"ד כפרים באזור מעראץ' שבמחוז ירים. הוא העביר זאת בקבלנות משנה ליהודי אחר בשם ישראל בן יהודה. יחיא עכיש רצה לגבות שוב את המס, והתעלם מההסכם על ידי השופט. היהודים טענו שכבר שילמו את המס, ונוצר ביניהם ויכוח.
במסמך...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ בכל נפת נגראן חיו היהודים בששה כפרים: צאגר, חצן, גורבה, מרטה, צחצ'ה ואבו גבאר. בכל האזור עשרים ותשע משפחות, 117 נפש בערך.
בכפר חיו ארבע משפחות יהודיות: 4 גברים, 8 נשים, 6 בנות, ושני בנים.
בספרו של הרב שלום מנצורה מפורטים כל האירועים שעברו על יהודי נגראן בשנת תש"י-1950, בזמן העלייה לארץ. השלטון הסעודי שדד את כל רכושם בסך 480,13 ריאל, וכי כל היהודים מנו...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע או חמש משפחות יהודיות, ממשפחות וגימה ועווד.
שם הכפר ידוע ממסמך אשר פרסם הרב שלום גמליאל. המסמך מכ"ה במרחשון תרצ"ו-1935, ועוסק בסכסוך שפרץ בין הציבור לבין יחיא בן שלום עכיש, ממונה מטעם השלטון לגבות את מס החסות מיהודי י"ד כפרים באזור מעראץ' שבמחוז ירים. הוא העביר זאת בקבלנות משנה ליהודי אחר בשם ישראל בן יהודה. יחיא עכיש רצה לגבות שוב את המס, והתעלם מההסכם על ידי השופט. היהודים טענו שכבר שילמו את המס, ונוצר ביניהם ויכוח.
במסמך...
שם הכפר ציפאן ידוע לי מכתובה אשר נכתבה בשנת תקע"ג-1813, בנשואי שלמה בן שלמה וצינייה בת עואץ'. חתום על הכתובה, כנראה, מנהיג הקהילה: ר' ראובן בן יצחק גברא. הוא מקדמוני משפחת גברא, לאחר הוספת שם המשפחה. קדם לו סאלם גברא המוזכר במסוודה-פנקס בית דין, ביום רביעי כ' באדר בע"ו-תקכ"ה-1765.
עפ"י המסורת של זקני המשפחה, מוצא משפחת גברא מהישוב מהאצר שבנפת חאשד, מצפון לצנעא, ובמאתיים השנים האחרונות...
הכפר עתיק מאוד, והוא ידוע לי לראשונה משנת שע"ז- 1617. בשנה זו נכתב שטר מכירת ספר השרשים. חתומים מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' זכריה בן אברהם ור' מעודד בן משה. שנה לאחר מכן חתום ר' מעודד בן משה על שטר מתנה לשלמה בן סעיד.
בשנת אתתקס"ד-תי"ג-1653 נכתבו הלכות שחיטה בישוב ציח או ציק. ראה ערך: ציק.
בשנת תכ"ח-1668 נכתב שטר מכירת תאג'-חומש שני כרכים עם מחברת התיגאן, אשר נכתב בשנת רנ"ח-1498...