הכפר נמצא מספר ק"מ מסנואן, בואכה סאנע.
לא ידוע אם וכמה יהודים חיו בכפר.
יתכן והכוונה לכפר צנע. עיין ערכים הבאים.
הכפר נמצא מספר ק"מ מסנואן, בואכה סאנע.
לא ידוע אם וכמה יהודים חיו בכפר.
יתכן והכוונה לכפר צנע. עיין ערכים הבאים.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
נראה, כי הכוונה לכפר צנה. עיין ערך.
עפ"י המסורת, מוצא משפחת שבזי מכפר צעיד.
במדרש חמדת הימים פרשת בלק כתב ר"ש שבזי, המשורר הלאומי, כי בשנת שע"ט-1619 גזר השלטון, כנראה, פצילי הטורקי, אשר כונה בלשון גנאי "סרחי", גזירת שמד על היהודים. חלק מהיהודים המירו דתם, חלק נרצחו, ואביו של ר"י שבזי ויהודים נוספים הולקו במלקות, ישבו בבית הסוהר י"ב חדשים כבולים בשלשלאות ברזל, והשתתפו בעבודת פרף בבניית בית המלך בישוב צעיד. הסבל הסתיים רק...
הרב סעדיה חוזה כתב בספרו על יהדות שרעב ור"ש שבזי, מעשה נס שאירע בישוב אלצר. מעשה ביהודי בשם יחיא חימי, אשר רצה להכות את מרי אברהם שעתאל, נעשה נס והמכה מת ולא הצליח להכות. הישובים והשמות המוזכרים מרמזים שמדובר באזור שמצפון מערב לצנעא, באזורים: שיבאם, מחוית וחופאש, במאות י"ט או כ'.
שם הכפר ידוע לי כמקום לידתו של מרי שלום בן שלמה פתיחי, אשר נולד בכפר בשנת תרנ"ג-1893, ולאחר העלייה שמש רב מושב צלפון בפרוזדור ירושלים. נפטר בתשל"ו-1975.
לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
נראה, כי הכוונה לצ'ראב. ע"ע קודם.
עפ"י גויטין הכפר היה בנפת בני בהלול ממזרח לצנעא, ולפי אחת המפות, היא נמצאת מזרחה יותר, קרוב יותר לאזור מאריב. מאריב היא שבא העתיקה.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, והוא היה חרב.
ר' חיים חבשוש העתיק כתובות עתיקות בשנת תר"ל- 1870 באזור מזרח תימן, והוא כתב בספרד, כי הגיע למאריב, ושם נודע לו כי שנתיים או שלוש שנים לפניו חי באזור יהודי אחד מצנעא בשם סאלם שרעבי, ואף הוא...