קהילות תימן

יתכן ושם הישוב: סוק. עיין ערך.

שם הישוב צוק ידוע לי מכתב יד משנת תי"ג-1653. בשנה זו העתיק הסופר ר' אהרון בן אברהם מליחי קובץ בהלכות שחיטה: הלכות הרמב"ם, שו"ע, פירוש ועוד. בכתב היד קט"ו דפים.

בקולופון כתוב:

נשלמה זאת השחיטה... בארבעה בשבא דהוא שתה יומין לירח אדר שני שנת אתתקס"ד שנין לשטרי (תי"ג- 1653) במאתא אלצוק... ונכתבה על שם... אהרן בן אברהם המכונה אלמליחי.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

נראה, כי הכוונה לכפר כ'רבת אלצייט. עיין ערך.

בתחילת המאה העשרים רב הקהילה היה מרי סעדיה בן עואץ' אחרק. נולד בכפר ג'רין בשנת תרנ"ח-1898, ולאחר העלייה הגדולה לארץ התיישב במושב שתולים שליד אשדוד. נפטר לפני אב תשמ"ח-1988.

שם הכפר ידוע לי גם ממסמך אשר פרסם הרב שלום גמליאל. המסמך מכ"ה במרחשון תרצ"ו-1935, ועוסק בסכסוך שפרץ בין הציבור לבין יחיא בן שלום עכיש, ממונה מטעם השלטון לגבות את מס החסות מיהודי י"ד כפרים באזור מעראץ' שבמחוז ירים....

סבירות גדולה, כי מדובר בצלבי שבואדי עאשר. עיין ערך הבא.

בשנת שנ"ז-1597 העתיק הסופר ר' אברהם בן דוד מצ'מוני את ספר תהילים עם ילקוט מדרשים. מרי יוסף קאפח בהקדמה לספרו חמש מגילות כתב, כי המקום נמצא בדרום תימן.

בקולופון של כתב היד כתוב:

שלים בסייעתא דשמיא יום שני דהוא ראש חדש תמוז שנת אתתק"ח שנין לשטרי (שנ"ז-1597) במאתא אלצלבי. יהא סימן טוב על מריה דאתעסק ביה אברהם בן דויד...