בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עראם עשרים ושלוש משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סאלם עואץ' ריאל, בנו יחיא ומשפחתו שש ריאל, מרי סעיד מעוצ'ה שש ריאל, אחיו יצחק ריאל, סאלם בן יוסף ריאל, בנו חיים, מרי סאלם בן עמראן, סלימאן בן עמראן והארון בנו, יעקוב בן עמראן שש ריאל, בנו...
בשנת תרפ"ה-1925 נחלקו יהודי עראם בעניין מקום התפילה, ומרי יחיא יצחק הלוי ומרי עמרם קורח, הרבנים הראשיים, פסקו בדבר ביום י"ד באלול תרפ"ה. לא ידוע בודאות האם מדובר בישוב זה או בכפר שבנפת חאשד. עיין ערך קודם.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים משפחות בערך: חייט, צנעאני, מכתפן, אחרק, חנינה, כ'אוי, אחמר, כרבי, חדאד, יעקוב, מנחם, ועוד. היהודים חיו בשכונה נפרדת מהמוסלמים...
שם הכפר עראס ידוע לי משנת רל"ג-1473. בשנה זו העתיק הסופר ר' חסדאי בן חוטר בן שלום מהדי את התורה. נכתב במימון ר' שלמה בן מעודד בן שלמה. בכתב היד ס"ח דפים, ובידינו נותר חלק מחומש במדבר וחומש דברים.
בקולופון כתוב:
כתבתי ונקדתי ודקדק(תי) בחמשה חומשי תורה... ניסן של שנת אתשפ"ד לשטרות ( רל"ג-1473) בעיר עראס... אני... חסדאי בן חטר בן שלום בן יוסף בן מהדי, כתבתי אותן... ל... שלמה בן...
הכפר נמצא כחמישים ק"מ מרדאע. סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: גראמה ועורקבי.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע או חמש משפחות יהודיות. לא ידוע לי שם המשפחות.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר ערקה עשרים משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סלימאן נהארי (מי שברך) שש ריאל, עמראן נהארי ריאל, יחיא נהארי שש ריאל, יחיא בן יוסף סאלם ריאל ורבע, סלימאן בן יוסף סאלם ריאל ורבע, עמראן בן יוסף סאלם, יוסף בן יוסף סאלם, סעיד בן סעיד שש ריאל, שמעון...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית עשרים משפחות בערך: חביב, קארני הלוי, נהארי הלוי, ועוד.
בשנת תשל"ט-1979, לאחר העלייה הגדולה לארץ, נותרו יהודים במקום. יוסף שער פרסם מכתב, אשר כתב רב הקהילה ר' יעיש לוי אל יוסף בעכאר מה' בניסן בר"צ- תשל"ט, ובו הוא מבקש סיוע בהשגת מוצרי יסוד כמו: ספרי קודש, מזוזות, והוא מודאג מהמחסור בכלות בקהילה. חתנים יש, אך המחסור בכלות מציק מאוד. הוא כתב כי...
הכפר נמצא בין צעדה לחידאן. בכל האזור הזה חיו 114 משפחות בערך, בתשעה ישובים: צעדה 60 משפחות, אטלח, מגז, פלה, ערו, סאקין, ואדי אלכואלד, סוק אלאת'נין, הג'ר וחידאן.
בכפר ערו חיו שתי משפחות יהודיות: 2 גברים, אשה אחת ובת אחת, סה"כ ארבעה נפשות.
הכפר סמוך לעיירה שבאם, כשלושים ק"מ מצפון מערב לצנעא.
הידיעות הקדומות שבידי הן משנת תי"ז-1657. בשנה זו נכתב כתב יד של מדרש הגדול, ובו 168 דפים. את החלק השלישי העתיק הסופר ר' יהודה בירב יוסף הלוי פקעה. אחרי הקולופון רשימת בעלים משנת "אתתקס"ח לשטארי (תי"ז-1657) במאתא אלערוס".
יהודי ערוס סבלו מגלות מוזע בשנת תל"ט-ת"מ (1679), ואף סולקו מבתיהם ויצאו לגולה, כפי שמוזכר בקינות על הגלות...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.