קהילות תימן

תצוגת 1281 - 1290 מתוך 1942

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות. בכפר חיתה משפחת מדאר, ולכן נראה, כי אין מדובר בכפר המוזכר בערך הקודם.

ביב': צדוק

אזור מכלאף כולל את הכפרים: עאתין, ציח ואחלאל. הכפר נמצא כשעתיים וחצי הליכה מקרית אלנגד.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה שלושים ושתיים משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מצרי עואץ' סאלם חגבי ובניו: סאלם ובן בנו סאלם, חיים מעוצ'ה ודאוד, יהודה סאלם ובניו סעיד ויחיא, יחיא...

ביב': אנציקלופדיה ב' ע' 41, 44, 52, 102, לקסיקון ע' 194, פנקס השליחות 32, נחשונים ע' 287, צדוק 567 המקור: משפחת חגבי מרשל"צ, מפגש עם יוצאי אנס נתניה תשס"ב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 817

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

עפ"י גלעד צדוק, לא היה כפר בנפת חימה בשם עגר, ולכן יתכן והכוונה לכפר בשם הג'ר.

ביב': גויטין כרטסת 818, צדוק

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 827

הכפר ידוע גם בשמו: קפלה או קפלת עד'ר.

הישוב עד'ר ידוע מהמאות הי"ז עד הי"ט, ממספר מקורות.

בשנת ת"ס-1700 קם מלך חדש במערב תימן, אנס את היהודים להמיר את דתם, החריב את בתיהם ושדד את רכושם. הישובים המוזכרים בגזרה הם מצפון ומצפון מערב לצנעא, ועל כן אני מעריך, כי הישוב עד'ר נמצא באזור זה. הישובים המוזכרים הם: חגה, ת'לא, כוחלאן, צברה, כ'מיר, בית עד'אקה, סוד, סודה, שרפה, ואדעה, צ'אהר,...

ביב': מכתביהם ע' 21, 58, י"ל נחום, צוהר ע' קצ"ג 10, 16

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

נראה, כי הכוונה לכפר: אצ'אבע. עיין ערך.

ביב': גויטין כרטסת 826

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 819

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך: טעבה, מדאר, גדסי, חשאי, סייג, ועוד.

ביב': צדוק 823 המקור: דוד מדאר מאליכין, גויטין כרטסת 829

בנפת עודיין היו עשרות כפרים, ביניהם: אחקק, אינסיין, אכמת מדהן, אכרוף, אמגוד, אמרגה, אפיוש, ועוד.

בנפת עודיין היה בית דין בשנת תרע"ג-1913 בהרכב: מרי חסן בן והב, מרי דוד בן יצחק, מרי אהרון בן יחיא, מרי שלום בן דוד, מרי שמואל בן חיים מבי"ד תעזייה, מרי שוכר מחרבי, מרי עואץ' בן סעדיה ומרי נסים בן דוד והב מבי"ד די סופל.

דיינים אלו חתמו על אגרת שנשלחה לרב קוק, רב העיר יפו בזמנו,...

ביב': אנציקלופדיה א', רצהבי, המעגלות ע' 297-299, נחשונים ע' 291, 292, 386, גלוסקא ע' 427, חוזה שרעב א' ע' ו', קכ"ב, חלק ב' כ', כ"א, ס"ה, ס"ח, גויטין כרטסת 138

עמודים