קהילות תימן

תצוגת 1261 - 1270 מתוך 1942

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך, רובן ממשפחת נגאר.

ביב': צדוק 828 המקור: יעקוב תעסה מת"א, גויטין כרטסת 893

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ 7 יהודים: 3 זכרים, 4 נקבות, 2 רווקים, 2 נשואים, אלמנה אחת ויתום אחד. גיל העולים: 3 נערים, 2 מעל עשרים, אחד מעל שלושים ואחד מעל ארבעים שנה. אחד התפרנס מנפחות, ושתי נשים מקליעת סלים.

שם המשפחות: הלוי, יהודה, טירי ומועץ.

ביב': נחשונים ע' 317

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש או ארבע משפחות יהודיות, אשר המירו את דתם ברעב הכבד של שנת תרס"ה-1905.

ביב': צדוק 339 המקור: יחיא בעזה מכפר סבא ויחיא ידאעי מגדרה

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עת'אר עשרים וחמש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סעיד בן סאלם ריאל, חיים סעיד שש ריאל, יעקוב סעיד ריאל, מרי סאלם סעיד ריאל, יחיא בן סאלם שלוש ריאל, מרי יצחק בן יחיא ריאל, סלימאן בן יחיא, מרי אברהם בן סאלם שלוש ריאל, בנו אברהם שלוש ריאל, מרי...

ביב': פנקס השליחות 8, 9, 30, טובי, כת"י בן צבי ע' 297 (מס' 392 א'), נחשונים ע' 318, צדוק 340 המקור: יוסף עת'ארי מראש העין

בעבר היה הכפר מיושב ביהודים בלבד. לא ידוע מתי, אך בשנה מסוימת נחרב הכפר עקב גזירת שמד, חלק מיהודי הכפר ברחו כדי להציל את עצמם, חלק נהרגו על קידוש השם, וחלק המירו את דתם.

ביב': צדוק 1123 המקור: צאלח עורקבי מראש העין ומשפחת יאפעי מראש העין

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה חמש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי דאוד בן יחיא ידאעי, יוסף בן סעיד ידאעי ריאל ורבע, אחיו סלימאן ידאעי שתי ריאל ורבע, סאלם בן יוסף ידאעי, אמו של מרי דוד ידאעי ריאל, אשת שלמה-סלימאן ידאעי שתי ריאל.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר...

ביב': אנציקלופדיה ב' (תיקון לכתוב באנציקלופדיה), פנקס השליחות 23, צדוק 365 המקור: סעיד ידאעי מב"ב, גויטין כרטסת 816

במוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 815

שם הישוב ידוע לי ממסעותיו של ר' יחיא צברי בתימן בתחילת המאה העשרים.

לא ידוע אם היה ישוב יהודי במקום. עפ"י המידע שבידי, סמוף לחוף ים סוף מצפון תימן לדרומה, כמעט ולא חיו יהודים עקב תנאי מזג האויר והאקלים. מ"מ, סמוך לעלייה לא חיו יהודים במקום.

ביב': יחיא צברי ע' 124, צדוק

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות. לא ידוע לי שם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 854, צדוק 1015

עמודים