סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך: עוקבי, שמחי, משרקי, גופדה, ועוד.
קהילות תימן
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
בכפר היתה קהילה יהודית עתיקה. רוב הכפר היו יהודים ומיעוטם ערבים. בעבר היו שני בתי כנסת. בשנת תרס"ה-1905 נספו רוב יהודי הכפר ברעב הכבד אשר היה בתימן.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית עשרים משפחות בערך: צפירה, שחב, חמאמי, זקן, חמדי הלוי, שהי הלוי, תנעמי, מכ'ייט, מוסא, ועוד.
שם הכפר ידוע לראשונה משנת תקס"ט-1809. בשנה זו שלחו חכמי צנעא אגרת תוכחה ליהודי ערגז, העוסקת בעניני מוסר וצניעות.
בשנת תרכ"ה-1865 נכתב גט בערגז. הבעל יחיא בן שלום והאשה ג'נא בת יחיא. חתומים מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' אברהם בן אברהם ור' סעדיה בן אהרון.
בסוף המאה הי"ט עלו לארץ מספר משפחות מהכפר לארץ, ובספר מורה לצדקה כתוב, כי שלוש משפחות חיו בירושלים מכפר ערגז.
הקהילה...
בתחילת המאה העשרים חי בכפר יהודי אחד לפחות עם בני משפחתו.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יחיא מדאר ובניו ישראל ושלום, אשר תרמו ריאל אחת.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש או שש משפחות יהודיות: שעירי, קהלאני ותנעמי.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
יוסף שער פרסם מכתב מה' בניסן תשל"ט-1979, ובו מבקשים סעיד בן יחיא עמאר ויהודי מדר סיוע מיוסף בעכער. במכתב הם מבקשים סיוע בהשגת ספרי יסוד: חומשים, מנורה, תפילין, וכן מציינים את המחסור בכלות לנשואין, כפי שמפורט במכתב של יהודי ריידה מאותו יום. במכתב הם מזכירים גם את השליח אשר הגיע לעיר ערקב, משמע, שחיו יהודים במקום בשנה זו.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עריף עשר משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: אברהם ד'מארי ריאל ורבע, שאול בן יחיא רבע ריאל, יחיא יוסף כ'ועי ובנו, סאלם בן יחיא סאלם, סעיד כ'ועי, סעיד בנימין ובנו חיים, אברהם מדינה, יחיא חדאד ובני אחיו ויהודה קארני.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ...
לא ידוע אם חיו יהודים בכפר סמוך לעלייה הגדולה לארץ.
בשנת תרפ"ה-1925 נחלקו יהודי עראם בעניין מקום התפילה, ומרי יחיא יצחק הלוי ומרי עמרם קורח, הרבנים הראשיים, פסקו בדבר ביום י"ד באלול תרפ"ה. לא ידוע בודאות האם מדובר בישוב זה או בכפר שבנפת חאשד. עיין ערך קודם.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים משפחות בערך: חייט, צנעאני, מכתפן, אחרק, חנינה, כ'אוי, אחמר, כרבי, חדאד, יעקוב, מנחם, ועוד. היהודים חיו בשכונה נפרדת מהמוסלמים...
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 121
- 122
- 123
- 124
- 125
- 126
- 127
- 128
- 129
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »