סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים, משפחת יהודה.
קהילות תימן
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שש או שבע משפחות יהודיות. לא ידוע לי שם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה שני יהודים: אחד זכר ואחת נקבה. אחד מהם נשוי. גיל העולים: נער ואחד מעל עשרים שנה.
שם המשפחות: מעלם, ערוסי, ושם המשפחה הקודם של האשה: חדאד.
בנפת ענס הישובים הבאים: אצ'רעה, ביידה, בריקה, גאפר, גבגב, גובה, גמימה, גרשה, דאר חנש, די מנכר, חמת סלימאן, לסי, מנקדה, עראם, תאלבי, ועוד.
ענס נמצאת ממערב לעיר רדאע, על ציר הנוסעים מרדאע לעיר ד'מאר. יהודי הכפר היו קרובים וקשורים ליהודי רדאע.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי למה כפר זה לא מופיע ברשימת משלמי מס החסות אשר כתב מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון למחוז רדאע והאחראי על גביית המס. הישובים הסמוכים: פוקה ומלאח הנמצאים ממזרח לענס, מוזכרים ברשימת משלמי המס.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן,...
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר ענאקה ארבע משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא טאצי, בנו: יחיא ובניו שוכר יחיא חיים סעיד ויוסף שתי ריאל וחצי, בנו של יחיא טאצי: סלימאן ובניו יחיא ויוסף, בנו של יחיא טאצי: יעיש ובניו.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ נותרה מספר המשפחות בכפר,...
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי שלמה בן יחיא ובניו, אשר תרמו חמש ריאל ורבע.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחה אחת, משפחת לולוי.
עסיר נמצאת במרחק של שבעה ימי הליכה מצפון לצעדה, היום בשטח סעודיה.
בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים באזור זה. ואולם, במסמכי הגניזה מתקופת הגאונים ועד סוף המאה הי"ב מתברר, כי ההתיישבות היהודית בתקופה זו היתה עד מרחק של תשעה ימי הליכה מצפון לצעדה, וכארבעה ימי הליכה מדרום למכה שבסעודיה.
המסמך הוא מכתבו של אחד הגאונים בבבל "אל שלמה בר זטא מן תרג"'. תרג' היתה עיירה ושם...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע או חמש משפחות יהודיות. הכפר נוסד על ידי שוכר יוסף ושני בניו, עשרות שנים לפני העלייה הגדולה לארץ. הוא היה צורף כסף, והשיך המקומי, אוהד היהודים, ביקש ממנו לגור במקום בלי לשלם מס, ונתן להם בתים ושדות לגור ולהתפרנס. בהמשך הצטרפה אליהם משפחה נוספת: דאוד יעקוב נגאר, אורג אומן, סבו של אפרים יעקוב, סבתו חוסן בת סלימאן סאלם שמירי ואביו מנחם דאוד.
שוכר יוסף...
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 119
- 120
- 121
- 122
- 123
- 124
- 125
- 126
- 127
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »