עַרַאס
שם הכפר עראס ידוע לי משנת רל"ג-1473. בשנה זו העתיק הסופר ר' חסדאי בן חוטר בן שלום מהדי את התורה. נכתב במימון ר' שלמה בן מעודד בן שלמה. בכתב היד ס"ח דפים, ובידינו נותר חלק מחומש במדבר וחומש דברים.
בקולופון כתוב:
כתבתי ונקדתי ודקדק(תי) בחמשה חומשי תורה... ניסן של שנת אתשפ"ד לשטרות ( רל"ג-1473) בעיר עראס... אני... חסדאי בן חטר בן שלום בן יוסף בן מהדי, כתבתי אותן... ל... שלמה בן מעודד בן שלמה.
בשנת תפ"ה-1725 העתיק הסופר ר' סעדיה בן אברהם חדאד את התורה. בכתב היד קנ"ח דפים, ובהם שני החומשים הראשונים עם תרגום אונקלוס. בשולי הדפים ליקוטים מידי פעם מפירוש רש"י.
בקולופון כתוב:
נשלם זה הספר יום ג' לחודש תשרי שנת תרין אלפין ותלתין ושית שנין לשטרי במאתא עראס... אני... סעדיה בן אברהם בן שלמה בן סעדיה בן זכריא הידוע אלחדאד.
בדורות האחרונים היה הכפר מיושב ביהודים בלבד. סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה עשרים משפחות בערך: גרידי, חגבי, עראמי, אחרק, דחבש, יהוד, בוטיל, אברהם, יחיא, נסים, יוסף, אחכל, סעיד ועוד. בכפר היה בית כנסת אחד גדול.