סמוך לעלייה הגדולה לארץ היו בין צעדה לברט שלושה ישובים בהם חיו יהודים: עצלה, אסרעה ורגוזה. ברגוזה חיו שלושים ושתיים משפחות, באסרעה משפחה אחת, ובעצלה חיו שתי משפחות יהודיות: 2 גברים, 2 נשים, בת אחת וארבעה בנים. סה"כ 9 נפש.
בכל האזור חיו שלושים וחמש משפחות, 166 נפש.
הישוב נמצא באזור שוקרה, זנזיבר ואביאן. עצלה הוא שם עץ שעליו בשרניים ומלאים במים, ממנו מייצרים חומר כביסה, הנקרא חוטום.
מצאתי כתב יד אשר נכתב עפ"י הערכה במאה הי"ח בישוב עצלה, ועפ"י ההקשר נראה, כי הכוונה לישוב שבאזור אביין. בקולופון של כתב היד כתוב: "עצלת המכונה אביין", משמע, שהישוב עצלה הקשור לכתב היד נמצא באזור אביין, בדרום מזרח תימן.
בכתב היד 29 דפים, הכוללים הושענות והקפות...
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עקלין שבע משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סעיד בן סאלם שש ריאל, הארון בן סעד ובנו יחיא ארבע ריאל, יוסף בן דאוד עראקי ארבע ריאל, יוסף בן יחיא ובנו סעיד שלוש ריאל, מוסא בן סאלם שלוש ריאל, הארון בן דאוד שש ריאל ויחיא גאהלי.
רב הקהילה...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
בדורות האחרונים שלפני העלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, אך בעבר היה ישוב יהודי בכפר. לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהכפר.
מקור שם המשפחה ערקובי על שם כפר זה.
שם הכפר ידוע לי מהמסוודה-פנקס בית דין צנעא, שם נכתב ביום שלישי ב' באב בע"ח-תקכ"ז-1767, כי נעשה מעשה מרמה ורשע. דוד סדמי שכר את שלמה מעלם מועלאן, כדי שיגרש את הגב' גזאל בת מרי אברהם סיאני מהישוב עתמין. הוא הציג את עצמו, כביכול, כבעלה, כדי שדוד סודמי יוכל לשאת אותה לאשה. המרמה נתגלתה בבית הדין.
את מיקום הכפר קבעתי על סמך ההקשר עם הישוב ועלאן.
שם הישוב עאבלה ידוע לי מכתב יד משנת תרכ"ב-1862. בשנה זו חיבר מרי משה בן יהודה חראץ' ספר העוסק בגיטין וכתובות. משמע, שהוא שמש בהנהגת הקהילה של אחד הישובים או רב הקהילה.
משפחת עראץ' ידועה ממרכז תימן, ולכן קיימת סבירות גדולה שאף הישוב עאבלה נמצא במרכז תימן.
הוא העתיק בשנת תר"ט-1849 את הספר פרקי ר' אליעזר. לא מצוין שם הישוב, ועפ"י דבריו בקולופון השני, הוא נדד מישוב לישוב לצורך...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.
ברשימת הישובים של גויטין מוזכרים שני ישובים בשם עאמירה, האחת בנפת בעדאן והשני באב. כיון שבעדאן היא נפה במחוז אב, לכן מסתבר כי מדובר בישוב אחד. יתכן ואלו שני ישובים שונים.
שם הכפר ידוע מסיורו של ר' חיים חבשוש בצפון מזרח תימן בשנת תר"ל-1870, לצורך העתקת כתובות עתיקות. הוא כתב בספרו, כי באזור חריב בני גבר ראה מספר כפרים: קרית חרגה, שם מצא יהודים עניים, והכפר השני: עארצה ובו חיו יהודים, שהמפורסם בהם הוא סאלם משרקי, אשר אירח אותו בכבוד. סאלם נפטר לפני שנת תרמ"ח-1888. בנו שוכר משרקי היה סוחר, אך הוא נרצח ונשדד. דודו יוסף משרקי עם בני המשפחה הלכו אל בעל החסות, ולאחר...