עַרַקַת אלקוּדַיימִי

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית עשרים משפחות בערך: חביב, קארני הלוי, נהארי הלוי, ועוד.

בשנת תשל"ט-1979, לאחר העלייה הגדולה לארץ, נותרו יהודים במקום. יוסף שער פרסם מכתב, אשר כתב רב הקהילה ר' יעיש לוי אל יוסף בעכאר מה' בניסן בר"צ- תשל"ט, ובו הוא מבקש סיוע בהשגת מוצרי יסוד כמו: ספרי קודש, מזוזות, והוא מודאג מהמחסור בכלות בקהילה. חתנים יש, אך המחסור בכלות מציק מאוד. הוא כתב כי הם חיים בכפר "ערקת קודימי נאחית (נפת) רידא". תייר אמריקאי העיד, כי פגש במקום בשלהי שנת 1979 יהודי קשיש בשם יחיא צברי. בהמשך הוחשד התייר כמרגל, ובכלא המרכזי בצנעא ראה בכלא את: יחיא צברי, יעיש לוי ויחיא יהודה.

יתכן והכוונה לכפר עראקה. עיין ערך קודם.