השם הנוסף של הכפר: עוזלת בעדאן. עיין ערך.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים וחמש משפחות בערך: יעקוב, מנצור, אשתר, גמל, נגאר, חדאד, ועוד. שלוש המשפחות המרכזיות: סעיד דוד, כהן וסעיד. רוב היהודים התפרנסו מצורפות, ומצבם הכלכלי היה טוב.
השכונה היהודית היתה ממערב לעיר הערבית, ובנויה על צלע גבעה נמוכה יותר.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ אלמנה...
רוב הכפר היה מיושב ביהודים.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית במקום עשרות משפחות. יהודי הכפר עלו לארץ בעליות של שנת תרע"ב-1912, ושל שנת תרפ"ו-1926. בכפר היו שני בתי כנסת, ושבע חלקות קבורה. שם המשפחות אשר חיו בכפר: מחרבי, קעטבי, אברהם, דאוד, והב, רצ'א, חיים, יוסף וסאלם.
עפ" דברי הרב סעדיה חוזה היה בכפר הרכב של בית דין.
נראה, כי מדובר בכפר עוזלה, אשר בנפת בעדאן. השם המלא של הכפר: עוזלת אדעוס. עיין ערך.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ אשה נשואה מעל שלושים שנה, ממשפחת אברהם. שם משפחתה הקודם: דוד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם משפחות.
מיקום הכפר לא ידוע לי בודאות. בספר לקסיקון ילקוט תימן כתוב, כי הכפר נמצא באזור כ'ולאן, אזור הנמצא ממזרח לצנעא, ואזור במחוז צעדה בצפון תימן. מאידך גיסא, עודיין הוא נפה במחוז תעיז בדרום תימן, ותושבי הכפר ביטאו את קוף גרונית, כמו בדרום תימן.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר, ועפ"י הכתוב כמאתיים יהודים. התפרנסו מתפירת בגדים למוסלמים ובעיקר לשייכים. סמוך לכפר זרם מים בנהר סלאת אלעדין...
בשנת תש"ו-1946 בערך היה בית דין בקהילה בהרכב: מרי דוד בן דוד וחש-אריה, מרי חסן סעיד מסורי ומרי שלמה בן סעיד. הם חתומים על מכתב בבקשת סיוע לשליח העלייה חיים צדוק. יחד עמם חתום גם מרי ראובן בן עודד כהן מבי"ד אלנצ'ארי, מרי והב בן יוסף מבני שמסן, ועוד. צדוק שלח מכתב בב' באדר א' תש"ו, בו הוא מודיע כי שלח חמש ריאל עבור המלמד ר' שלמה סעיד, לארבעה חדשים מכסלו עד אדר א' תש"ו.
ברשימת מחנה העולים...
במחצית הראשונה של המאה העשרים חיו יהודים בכפר. קבוצת יהודים מהכפר עלתה לארץ בשנת תרפ"ו- 1926, ואחד מהם הוא ר' יוסף רצון שרעבי, ממייסדי שכונת כרם התימנים בתל אביב. הוא היה פעיל ציבור, ממייסדי התאחדות התימנים בישראל, קופת מלוה וחסכון המזרח, בית חיי עולם, וקיבל על פעלו המפואר את האות יקיר העיר ת"א.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר, אשר עלו בעלייה הגדולה. לא ידוע לי מספר המשפחות...
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית במקום ארבע משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא ג'וזי ובנו, אחיו צאלח ג'וזי שלושה רבעי ריאל, אברהם ג'וזי וסעיד קצרי רבע ריאל.
נותרה בידינו כתובה אשר נכתבה בשנת תרצ"ז-1937 בנשואי סאלם חגבי ונצ'רה פצ'ה. אין חתימות על הכתובה.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ הכפר היה חרב ולא חיו בו יהודים. במקום נותרו חמשה עשר בתים בהם חיו יהודים. למשפחת שעבלי, מדאר סעיד היה חוזה, מהמאה הי"ח או הי"ט, בו נאמר כי בבעלותם בית בכפר.