הכפר נמצא במרחק של חמישים ק"מ בערך מהעיר רדאע.
עד הרעב הכבד שהיה באזור בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך: עומיסי, ד'מארי, צ'אהר, צערר, סקעת, זהרני, ועוד. בכפר היה ספר תורה מקודש מאוד, אשר כונה "ספר אחמר". הספר עבר בהמשך לעיר ביצ'א.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, ונותר בו מבנה בית הכנסת.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ הקהילה היהודית בכפר מנתה עשר משפחות בערך. לא ידוע לי שם המשפחות.
הכפר ממערב לעמראן.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
הכפר במרחק של עשרים ושבע ק"מ בערך מצפון לעיר חגה.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עפאר עשרים וארבע משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יהודה בן מוסא אעכל ובניו חיים שוכר ומוסא, מרי יחיא סעיד ובניו סאלם והארון ריאל ורבע, יוסף חאסר ריאל ורבע, דאוד חאסר ריאל ורבע, יחיא יעקוב...
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עפירה שתים עשרה משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סלימאן בן סלימאן מנצור חמש ריאל, מרי יוסף מנצור שתי ריאל ורבע, מסעוד בן סלומי ב' או ג' ריאל, יחיא מנס שש ריאל, מסעוד מנס שלוש ריאל, סעיד בן אברהם שלוש ריאל, סלימאן מנס, והנשים: זהרה בת מסעוד ריאל...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, אך ישנן עדויות, כי בשנת תרמ"ז-1887 חיו יהודים בכפר. יוסף טובי פרסם שני מסמכים של בית דין צנעא משנה זו, בו נאמר שיהודי מומר הרוצה לחזור בתשובה, מוכן לקבל עליו את הפסק של בי"ד צנעא. שם הישוב לא ברור דיו. במסמך אחד כתוב כ'דאר, ובמסמך השני כתוב: עצ'אר. על המסמך הראשון חתומים דייני צנעא: מרי שלמה קארה, מרי אברהם צאלח ומרי דוד מנזלי.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך, כולן ממשפחת כהן.
בסידור כתב יד משנת תקט"ז-1756, אשר נכתב בישוב אלגאהלייה, נמצא שטר מכר, בו כתוב, כי הסידור נמכר בישוב "עקבאת דעל בריכתא דמיא אלסד", ויש להעריך, כי מדובר בכפר זה. כתב היד נמכר פחות מחודש לאחר כתיבתו, על ידי הסופר ר' יחיא בן שלום ימני לר' דוד בן יוסף עמראן. חתומים על המכירה חברי בית הדין: מרי שלמה בן יוסף הלוי, מרי דוד בן משה יוסף הלוי ומרי סעדיה בן שלמה הלוי.
בתחילת המאה העשרים מנתה...
עפ"י המסורת, הקהילה היהודית במקום קיימת שלוש מאות שנה בערך, מאז שברחו מאזור בני חמאד, עקב פרעות.
נותרו בידינו שני גטין אשר נכתבו בישוב עקירה בשנת תקמ"ו-1786, ולא ידוע לי אם הכוונה לישוב זה שבמחוז אב, או לישוב עקירה שבהרי אחדוף במחוז תעיז. עיין ערך קודם.
הכפר מוזכר במסעו של שליח העלייה יבניאלי בשנת תרע"א-1911, כמקום בו מתו רוב תושבי הכפר ברעב הכבד של שנת תרס"ה-1905.
סמוך...