מַרְבַך
כפר ליד תנעם, נפת כ'ולאן, ממזרח לצנעא - מרכז תימן
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שש משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם מוסי' קטיעי ובנו שוכר חמש ריאל וחצי, סאלם סעיד קטיעי ובנו סעיד ארבע ריאל ורבע, מרי מוסי' יחיא גיאת ובניו גיאת סאלם ויחיא ריאל ורבע, יחיא גיאת ובנו גיאת ריאל ורבע, והנשים: סעידה בת יהודה כריאל ורבע ופלפלה בת סעיד קטיעי שתי ריאל וחצי.
רב הקהילה מרי משה יחיא גיאת.
מצב זה נותר עד העלייה הגדולה לארץ, ובכפר חיו כשש משפחות.
ביב': אנציקלופדיה ב' ע' 20, פנקס השליחות 23, התימנים ע' 144, גויטין כרטסת 700 בנפת בני בהלול