שַעְב
כפר בנפת ארחב, מצפון לצנעא - מרכז תימן
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. בשנת תר"ס-תרס"ב (1900-1902) ראשי הקהילה היו ר' עמראן ור' עואץ'. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
שם הכפר ידוע משליחותם של השד"ר הירושלמי ר' חיים צבי כהן פרידמן ור' יוסף מצ'מון חאפדי. השד"ר היה שליח ישיבת עץ חיים ובית חולים ביקור חיים בירושלים, והגיע לאסוף תרומות בתימן. הם הגיעו לשעב, ושני המנהיגים יעצו להם שלא ללכת לנהם ולשראע מפני הסכנה, ובתמורה הם יגבו את התרומות ממקומות אלו. ר' יוסף סירב ונסע, ובדרך שלושה שודדים הכוהו ושדדו את כספו ואת חמורו.
עיין עוד הערכים הבאים.
ביב': רצהבי, במעגלות ע' 57, אנציקלופדיה א' ע' 456, גויטין כרטסת 1104