שַעְב
הכפר מדרום לנפת ארחב, המוזכר לעיל. כיון שהנפות בני חארית' וארחב קרובות, ונפת ארחב מצפון לנפת בני חארית', יתכן ומדובר בכפר אחד. עיין ערך קודם.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר ארבע עשרה משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי עמראן רדאעי ריאל ורבע, יוסף הזמי ריאל, סאלם אשול ריאל, הארון בן סלימאן שלוש ריאל, חיים צאלח שלוש ריאל, סלימאן תנעמי שש ריאל, יחיא סאלם, יחיא צאלח שלוש ריאל, חיים יפידי, סלימאן קארני שתי ריאל, סאלם משרקי, והנשים: נעמה בת סלימאן ריאל ורבע, מרים בת יוסף ריאל וסעידה בת משרקי ריאל.
רב הקהילה והגבאי בתקופה זו: מרי עמראן רדאעי.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שבע או שמונה משפחות יהודיות, משפחות מנצור, מעמרי הלוי, הרון, עמראן ומשרקי.