הכפר במרחק של שלוש עד ארבע שעות הליכה מגב.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתים עשרה משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סאלם הארון גדקה ובניו יחיא סאלם והארון, מרי דאוד חירק, סלימאן דאוד חירק ובנו סאלם, דאוד צ'רף ובנו דאוד, יחיא צ'רף ובנו סאלם, יהודה תנעמי ובנו סאלם...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שש או שבע משפחות יהודיות: פרחי, משולמי וכהן.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי חיים גאהלי ובנו סעיד שלוש ריאל, וסלימאן.
עפ"י המסורת של זקני אזור גחזאן הסביבה, הכפר היה מאוכלס כולו ביהודים עד גלות מוזע. בגלות בשנת תל"ט-ת"מ (1679) כפה השלטון להשתמד או למות. כמעט כל אנשי הכפר המירו את דתם חוץ מאחדים שהצליחו לברוח, ועד היום הכפר היה מאוכלס בצאצאי מומרים. הכפר מנה שלושים בתים בערך.
הכפר ממוקם ליד הכפר היהודי אכמה.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית עשרים וחמש משפחות: כהן, לוי, תיארי, מואס, בקרי, קנמח, בוריה, גוב, מסלם, סלימאן, חסן, יחיא, יעקוב, ועוד. בכפר היה בית כנסת קטן של סאלם יעקוב. במקום חי יעקוב בן עזרא מצנעא, אשר התפרנס מקצאיב לנרגילות.
חיים צדוק, שליח העלייה, כתב בספרו, כי בב' באדר א' תש"ו-1946 שלח סיוע של ק"ן ריאל לכל המורים עבור ארבעה...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
בסוף המאה הי"ט שמש בהנהגת הקהילה מרי דוד בן סעדיה הלוי, אשר חיבר את הספרים: תורף הזבח ועיבור השנים. תלמידו מרי עודד בן חוזה, שמש בהמשך רב הקהילה.
בתחילת המאה העשרים שמשו בהנהגה מרי יחיא בן חסן = זכריה בן יפת לוי-החברוני, יחד עם מרי עואץ' כהן. שד"ר בית דין צנעא, מרי אברהם בן יוסף שחב, שלח מכתב אל שני המנהיגים עקב המצב הדתי הקשה, ובעיקר על התנהגות של יהודי מהישוב אב, אשר ביזה והשפיל את...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.