קהילות תימן

תצוגת 21 - 30 מתוך 70

הכפר נחמה היה ליד הישובים: גוירה, מראצין, ומצפון לתרבה, העיר המרכזית של נפת חוגריה. תחום שבת ביניהם.

הקהילה היהודית בכפר מנתה שלושים עד ארבעים משפחות: שוביילי, קולעי, כהן, יחיא, ועוד. בקהילה היו כוהנים אך לא לוויים, כפי שהיה במראצין ובאלגוירה. בית כנסת אחד גדול בראשות מרי רצ'א יחיא, אביו של הסופר ר' רצ'א בן רצ'א. סופר סת"ם נוסף היה ר' סאלם בן יחיא, סוחר אמיד ותלמיד חכמים ר' רצ'א אברהם...

ביב': אנציקלופדיה א', תימנה, חוזה שרעב ע' קכ"ב, צדוק 1011

הכפר נסמי נמצא ליד צ'וראן, במרחק של שש שעות הליכה מהכפר גב.

הכפר נסמי ידוע לי לראשונה מסוף המאה הי"ז. בשנים תמ"א-תס"ד (1681-1704) העתיק הסופר ר' סעדיה בן שלמה בן סעדיה קיסי מספר כתבי יד בישובים: אלצ'אהרה, צ'וראן, פרז מקלט, סודה לצף, וכן נסמי. הוא התפרנס מכתיבה, והעתיק את הלכות שחיטה ומאכלות אסורות לרמב"ם פעמיים, סידור, שו"ע אורח חיים, ועוד.

בנסמי הוא העתיק סידור תפילה במימון ר...

ביב': אנציקלופדיה א' וב', פנקס השליחות 39, מפגש יוצאי אנס, נתניה תשס"ב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 747 (צדוק 1163)

הכפר באזור שבין צעדה לעקיק. בכל האזור היו תשעה ישובים בהם חיו יהודים, עשרים ושבע משפחות 171 נפש.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחה אחת: בעל, אשה, בת ושני בנים. סה"כ חמש נפשות.

ביב': לקסיקון ע' 91, אהרון בן דוד, החינוך היהודי ע' 11 (צדוק 38)

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שבע עד תשע משפחות יהודיות.

בפנקס מס החסות של מחוז רדאע, אשר כתב מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון של מחוז רדאע והאחראי על גביית מס החסות, מפורטים תשע משלמי מס: סאלם סעיד שועא, בנו צאלח שועא, אחיו סעיד שועא, סאלם יחיא הנדי, בנו יחיא הנדי, אחיו סעיד הנדי, אחיו סלימאן הנדי, אחיו צאלח הנדי ויוסף נגאר.

ביב': רדאע ע' י"ג, שס"ה, שפ"ג (צדוק 677)

כל תושבי הכפר נחשבו צאצאי מומרים או מומרים בעצמם. הם התפרנסו מסנדלרות, וסיפקו נעליים לכל תושבי נפת אנס.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ נמנו בכפר חמשה עשר בתים, חמש עשרה משפחות.

ביב': צדוק 532 המקור: יוצאי אנס

הכפר נמצא במרחק של שמונים ק"מ מצפון לקדס.

באזור זבירה לא היו ישובים יהודים. בתקופה מסוימת חיו באזור משפחת חסן מוסא גרנעי, ואף משפחתו עברה לישוב גוירה.

ביב': תימנה ע' 72, 73

באזור נקיל סומארה היו מספר כפרים קטנים בהם חיו יהודים. בכל כפר חיו מניין או חצי מניין יהודים. התפרנסו מאריגה.

האזור ידוע משליחותו של ר' יוסף מצ'מוני-חאפדי, אשר הגיע לאזור בשנים תר"ס-תרס"ב (1900-1902).

ביב': רצהבי, במעגלות ע' 60

בכפר אלנש שבנפת חימה חיו יהודים. לא ידוע מספר המשפחות ושמותיהן.

יתכן, כי כפר זה זהה עם הכפר הקודם.

ביב': צדוק 140 המקור: ש' חוברה מר"ג

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שבע או שמונה משפחות יהודיות. בפנקס מס החסות של מחוז רדאע, אשר כתב מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון של מחוז רדאע והאחראי על גביית מס החסות, מפורטים שמונה משלמי מס: יחיא סעיד הארון, אחיו צאלח, אחיו שלום, אחיו שאול, שלמה סעיד הארון, בנו שלום, סאלם סעיד מ' וסאלם צאלח אלעוא.

ביב': רדאע ע' י"ג, שס"ח, שפ"ה

עמודים