נֻוַיד
הכפר במרחק של שלוש עד ארבע שעות הליכה מגב.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתים עשרה משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סאלם הארון גדקה ובניו יחיא סאלם והארון, מרי דאוד חירק, סלימאן דאוד חירק ובנו סאלם, דאוד צ'רף ובנו דאוד, יחיא צ'רף ובנו סאלם, יהודה תנעמי ובנו סאלם, מעוצ'ה מקיטן, יוסף גדקה ובנו יחיא, סעיד מנקד'י, סעיד אברהם צ'רף, דאוד יחיא חירק ויחיא סיאני.
חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי שלום גדקה ומרי דוד חירק.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה חמש עשרה משפחות בערך: גדקה, חירק, צ'רף, תנעמי, מקיטן, מנקד'י וסיאני. היהודים חיו בשכונה נפרדת מהמוסלמים.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלה לארץ נער יתום ממשפחת אברהם. משפחת אמו כ'רבי.