סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
קהילות תימן
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
נראה, כי מדובר בכפר נימרת תיבאן. עיין ערך
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחה אחת של יהודים, משפחת ג'עמולה.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילות ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ אשה נשואה כבת שלושים עד ארבעים שנה, ממשפחת תאם. שם משפחתה הקודם צארום. שמות המשפחה צארום ותאם, ידועות ממרכז תימן, ולכן קיימת סבירות כי הישוב נמצא במרכז תימן.
נראה, כי מדובר בכפר נומארה תובאן.
בשנת תרי"ב-1852 העתיק הסופר ר' זכריה בן שלום קתוע ספר בהלכות שחיטה, בשם ימין משה, ספר נפוץ בתימן. שם הישוב נכס או צרם. נכתב במימון ר' זכריה בן שלום. בכתב היד קס"ד דפים.
בקולופון כתוב:
ונשלמה... סיון שנת בקס"ג (תרי"ב-1852) ונכתבה על שם... זכריה בן שלום ממשפחה טובה (בכתיבה שונה) מאת זכריה בן שלום המכונה אלקטוע.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות.
בפנקס מס החסות של מחוז רדאע, אשר כתב מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון של מחוז רדאע והאחראי על גביית מס החסות, מפורטים שמונה עשר משלמי מס: מרי חסן סיאג', בנו מאיר סיאג', יחיא סאלם אברהם, אחיו יעקוב, אחיו יהודה, חסן יהודה, סאלם יעקוב, סאלם צפר, בנו יחיא צפר, סלימאן מליחי, בנו יחיא מליחי, אחיו משומר מליחי, חסן סאלם מליחי,...
שם הישוב מוזכר בהקשר למלחמות הטורקים והאימאם בשנת תרס"ד-1904. לא ידוע מיקום הכפר, ואם חיו במקום יהודים.