נראה, שהכוונה לכפר נגד מלחי. עיין ערך.
עיין גם ערך הבא.
קהילות תימן
תצוגת 11 - 20 מתוך 70
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. יתכן והכוונה לישוב נגד אלעודיין הנמצא אף הוא במחוז תעיז.
לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
בשנת תרי"ד-1854 העתיק את התורה בישוב נגד הסופר ר' יוסף בן יוסף הרופא. בכתב היד רנ"ה דפים, חומשים ויקרא עד דברים, כולל תרגום, תפסיר והפטריות עם תרגום. נכתב במימון אבי שני הילדים מוסי בן דאוד וסאלם בן דנוך המכונה ראיבי.
בקולופון כתוב:
...
ביב': אנציקלופדיה א' ע' 105, גויטין כרטסת 729
שם הישוב נגד אבו עמר ידוע לנו כאחד הישובים בהם פעל המשורר הלאומי מרי שלום שבזי. ביום חמישי ב' באייר אתתקע"ו-תכ"ה-1665 העתיק ר"ש שבזי את הלכות שחיטה לרמב"ם עם פירוש בצורת שו"ת, המכונה שרח, בערבית. בכתב היד ס' דפים, ונכתב במימון "לתלמיד אלעזיז אחיא אבן הבא".
בקולופון כתוב:
נשלמה הלכות שחיטה ופירושה ביום חמישי שני לחדש אייר בשנת אתתקע"ו (תכ"ה-1665) בנגד אבו עמר יסגון וחדון ישראל...
ביב': אנציקלופדיה א' ע' 151, 599, י"ל נחום צוהר ע' ר-25
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע או חמש משפחות יהודיות: כהן, גמל, ועוד.
ביב': צדוק 802 המקור: משה חסן מעמקה
שם הישוב נגד אלוליד ידוע לנו מסוף המאה הט"ז. בתקופה זו חי בכפר מרי יוסף בן אביגד, אביו של מרי שלום שבזי. בכפר זה נולד מרי שלום בשנת שע"ט-1619. משיר שכתב ר"ש שבזי, כאשר שהה במרכז תימן, משמע, כי הכפר נחרב בימיו. בשיר "ואני בתוך אוזל" הוא כתב:
בין קדר גולה וגם נגזל, מביתי גם תוארי חדל, לא נשאר בו הוד וגם סימן.
לא ידוע אם קיים קשר בין גזירת השליט התורכי פאצ'ל אלבאשה, אשר עינה את...
ביב': אנצילופדיה א' ע' 596-598, רצהבי, תורתן ע' נ"ג, חוזה שרעב ע' א' ב', ג', קכ"ב, חלק ב' ה', י"א, ס"ח
הכפר שכן על רכס הר גבוה, במבנה שטוח חצי עיגול, הצופה לעמק ידיים.
כפרים באזור: גב, עתאיין, קלעה, אחלאל, נסמי, מד'אב, מנר, ברייקה, היגרה, סיפיין, ועוד. הכפר נמצא במרחק של יום הליכה ממעבר.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי...
ביב': אנציקלופדיה א' ע' 9, 16, 60, רצהבי, במעגלות ע' 59, פנקס השליחות 39, צדוק 535 המקור: יחיא חאפדי מבני עייש, מפגש עם יוצאי אנס, נתניה תשס"ב
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר משפחות יהודיות. לא ידוע שמותיהן.
ביב': צדוק
שם הישוב ידוע לי מכתב יד משנת רמ"ו-1486. בשנה זו העתיק הסופר ר' שלמה בן בניה בן סעדיה הלוי את המשנה עם פירוש הרמב"ם סדר זרעים. הספר נכתב במימון נגיד הקהילה, ר' סעדיה בן הנגיד ר' יפת.
בקולופון כתוב:
כמל אלנצף אלאול מן (נשלם חצי מהראשון מ) סדר זרעים בעזרת שדי... הטוב בכל מדותיו והישר בכל אורחותיו, תפארת המסובין הדר כל עורבין, התם והענו, הממולא בכל עניניו, חכם הדור לפרצות גודר האח...
ביב': אנציקלופדיה א' ע' 228, 229, 304, 411, צדוק 1271 המקור: אברהם משה מאליכין
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. הרב סעדיה חוזה כתב בספרו, כי בכפר היה הרכב של בית דין. לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות.
ביב': חוזה שרעב א' ע' קכ"ב
נוה המדבר הנשקף ממזרח לנגראן על פני "אלרבע אלכ'אלי", היה לפני עידן האיסלאם מרכז מפורסם לנצרות, ושם ערך המלך היהודי ד'ו נואס "בעלת הפיאות" טבח בשנת 523 לספירה. הדרך משם מובילה לכוון פרס. החוקר פילבי תיאר את חיי היהודים באזור.
מכאל לקר כותב עפ"י מקור קדום ביותר, כי יותר ממאה שנה קודם שגרש עמר את בני נג'ראן, בא המלך היהודי ד'ו נואס לנג'ראן, בעקבות תלונות יהודי המקום כנגד התנהגות השתלטנית...
ביב': מיכאל לקר, היהדות בקרב שבט כנדה וה"רדה" של כנדה, תימא ו' נתניה תשנ"ח, ע' 1-28, טובי, מקורות ערביים, פעמים 64, ע' 78, 89, 95, מסעות חבשוש, התימנים ע' 136, 340, אנציקלופדיה ב' ע' 29, פנקס השליחות 13, עליית מרבד הקסמים פרק ט"ז