קהילות תימן

תצוגת 1 - 10 מתוך 70

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המפחות.

ביב': גויטין כרטסת 727

הישוב נג'יד נחשב ריש גלותא, דהיינו, מקום עתיק ביותר בתימן, אליו הגיעו ראשוני היהודים לגלות בתימן. יש המאחרים זאת, לראשית ההתיישבות היהודים לאחר גלות מוזע בשנת תל"ט-ת"מ (1679). לא ידוע לי מיקום הישוב.

הישובים הנוספים הנחשבים ריש גלותא הם: חגבה, חמדה, די סעיד, אללסי, מכלבאן, תגיף, תנעם וגבלה.

ביב': התימנים ע' 200

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר ארבע עד שבע משפחות.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926) מפורטים שמות התורמים: סלימאן בן יחיא, הארון בן דאוד, בנו יחיא, מחפוץ' בן יחיא גלג'ום, בנו סלימאן גלג'ום, יחיא בן חיים ובנו סעיד.

הכפר נמצא באזור שבין העיר צעדה לנפת נגראן, ובאזור היו שבעה ישובים בהם חיו יהודים: כעוב,...

ביב': פנקס השליחות 13, לקסיקון ע' 91, אהרון בן דוד ע' 11, נחשונים ע' 262, צדוק 63

בנפת נהם היו הישובים הבאים: בני קאמס, גהים, דרב אלחנאשת, ואדי מלח, מדיד, סודה, עארצ'ה, קרית נהיג', שיחאן, ועוד.

נהם נזכר כאזור או כישוב במאה הי"ח במסוודה-פנקס בית דין צנעא.

ביום ראשון ל' בניסן בע"ט-תקכ"ח-1768 נכתב בפנקס, כי שלמה בן מרי מוסא מנהם גירש את אשתו ג'זאל בת מרי סעיד. שנית, ביום חמישי כ"ב בתמוז בפ"ו-תקל"ה- 1775 נכתב בפנקס, כי יחיא בן סאלם גירש את אשתו ידידה בת יוסף...

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 749

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות בלבד, אחת מיהן אלמנה עם יתומים. לא ידוע לי שמות המשפחות.

ביב': צדוק המקור: נתן עדיני מחדרה

הכפר נאבאת ידוע לי מאמצע המאה הי"ז. ביום שלישי י"א בתמוז תכ"ב-1662 העתיק הסופר ר' סעדיה בן שלום קבאלי את מדרש מגילת אסתר בישוב נאבאת. בכתב היד מ"ח דפים, בשולי הדפים פירוש מילים קשות. מספר המרגלית.

בקולופון כתוב:

נשלם מדרש מגילה בעזרת מי שבחר בישראל וקראם סגולה, בתלתא בשבא דהוא חד עסר יומין לירח תמוז שנת אתתקע"ג שנין לשטארי (תכ"ב-1662), במאתא אלנאבאת דעל עינא דמייא ביר' אלג'חידה...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 100, 555, ב' 36, 209, י"ל נחום, צוהר ע' ל"א, פנקס השליחות 30, התימנים ע' 202, צדוק 319 המקור: משפחת הבה מפ"ת

מקום מושב השלטון ובית המשפט. ממזרח דרום מחוז רדאע, וממערב מחוז אב. ליד סדה, וכשלוש שעות הליכה ממזרח לאגברי. העיירה מורכבת משני חלקים: העיר העליונה אלקריה אלעיליא, והעיר התחתונה והמרכזית, אשר שמשה מרכז השלטון האזורי.

עפ"י המסורת, היהודים הגיעו למקום בתקופת בית שני, ולכל המאוחר בתקופה החמירי, במאה החמישית והשישית לספירה. לאחר הופעת האסלאם נבנתה העיר הערבית הגדולה אלנאד'רה אלספלא, לרגלי...

ביב': אנציקלופדיה א', יהודי אגברי ע' 167-168, חיים צדוק, מן המיצר ע' 257, שלום בני משה, דור לדור ע' 31-34, נחשונים ע' 252

סמוך לעלייה הגדולה לארץ נמצאו במקום כתובות יהודיות ומעט קברים.

ביב': צדוק 108

עפ"י גויטין, הכפר היה בנפת חאשד, ממערב לארחב.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר ארבע או חמש משפחת בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יעקוב בן יחיא ובנו אהרון שלוש ריאל, יחיא בן דאוד ריאל, אחיו עמראן ודאוד.

במקום נוסף בפנקס כתוב: יעקוב נאעטי ויחיא בן דאוד ריאל ורבע.

ביב': פנקס השליחות 8, 21, צדוק 317, גויטין כרטסת 726

עמודים