סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, משפחות לוי ווחש.
קהילות תימן
ליד הכפר סבלאן.
בכפר חי זכריה גלוסקא בילדותו, לימים יו"ר התאחדות התימנים בישראל, אשר שלחה סיוע גדול ליהודים בתימן. בשנת תרס"ח-1908 עלו לארץ קבוצת עולים מכפר נצ'יר, אזור כ'ולאן וצעדה. הם יצאו אחרי חג הסוכות תרס"ט-1908. האחריות והאירגון הוטלו על אברהם עפגין. בקבוצה היה גלוסקא ומשפחתו. שיך הכפר נצ'יר הוביל את השיירה עד הגבול, ומשם מסר את אחריות על השיירה לשיך השני כמקובל בתימן לבני חסות....
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך. לא ידוע שם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
הכפר נקיב אלקאב הוא כפר מוסלמי, ולידו נקברו מרי שמעון שבזי דיין ורב ראשי, בנו של המשורר הלאומי מרי שלום שבזי. אחיו ר' יהודה נקבר אף הוא במקום, ולא ליד אביהם, כך עפ"י צווי ר"ש שבזי.
המוסלמים לא אפשרו ליהודים להתפלל ליד קברם, וטענו שליהודים מספיק קברו של אביהם מרי שלום, ואילו למוסלמים מגיע הזכות להתפלל ליד קברי מרי שמעון ואחיו ר' יהודה שבזי.
תיאור הקבר מפורט בספרו של הרב סעדיה...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר קטן של משפחות יהודיות. לא ידוע לי שם המשפחות.
הסופר ר' סעדיה בן זכריה בן אברהם העתיק בישוב נקעה בשנת תקפ"ט-1829, את קונטרס שערי קדושה למהרי"ץ. הסופר חי בכפר בית כרם. לא ידוע לי מיקום הכפרים, ומ"מ, מסתבר כי שני הכפרים קרובים זה לזה.
עיין עוד ערך בית כרם.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
שם הכפר נש ידוע לי משני כתבי יד אשר העתיק הסופר ר' יהודה בן מעודד צבלי בשנים ת"ח-ת"י (1648-1650).
שני ישובים בשם נש ידועים לי בתימן, האחד בנפת בני מטר והשני בנפת חימה, שניהם במחוז צנעא. כיון שכתב היד הראשון נעתק בכפר בית רדם שבנפת בני מטר, מסתבר לומר, כי אף הכפר נש הוא בנפת בני מטר.
שני כתבי היד אשר העתיק ר' יהודה צבלי הם סידורי תפילה. את הסידור באלנש העתיק בשנת ת"י-1650,...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- 1
- 2
- 3
- 4
- 5
- 6
- 7