נַגְד מַרִיח
שם הישוב ידוע לי מכתב יד משנת רמ"ו-1486. בשנה זו העתיק הסופר ר' שלמה בן בניה בן סעדיה הלוי את המשנה עם פירוש הרמב"ם סדר זרעים. הספר נכתב במימון נגיד הקהילה, ר' סעדיה בן הנגיד ר' יפת.
בקולופון כתוב:
כמל אלנצף אלאול מן (נשלם חצי מהראשון מ) סדר זרעים בעזרת שדי... הטוב בכל מדותיו והישר בכל אורחותיו, תפארת המסובין הדר כל עורבין, התם והענו, הממולא בכל עניניו, חכם הדור לפרצות גודר האח והחבר מעיין מתגבר השר הנחמד, אשר הוא לחסידים מעמד כג"ק מרי ורבי סעדיה בר' כג"ק מרי ורבי נגידנו יפת נ"ע. אלהים ישימו עליו סימן וברכה... וכאן אלפרג' נצה (והייתה השלמת חציו) בירח טבת שנת אתשצ"ז שנין לשטרות (רמ"ו-1486) בכפר נגד מריח תחרוב ותצדי וירושלם תתבני ותשתכלל... והכותב קטן הסופרים אבק רגלי החברים שלמה הלוי בן בניה הלוי בן סעדיה הלוי בן עמרם הלוי זצ"ל...
בדורות האחרונים לא ידוע על ישוב יהודי בכפר. עד העלייה הגדולה לארץ נותרו שרידי בתים, הפזורים על פני שטח גדול.*