נַגְד אלמְלַחִי
הכפר שכן על רכס הר גבוה, במבנה שטוח חצי עיגול, הצופה לעמק ידיים.
כפרים באזור: גב, עתאיין, קלעה, אחלאל, נסמי, מד'אב, מנר, ברייקה, היגרה, סיפיין, ועוד. הכפר נמצא במרחק של יום הליכה ממעבר.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי חיים בשארי ובנו יחיא חצי ריאל, דאוד מעוצ'ה ובניו מוסי סלימאן וסאלם כריאל ורבע, מוסי גובאני ובנו סעיד רבע ריאל, יחיא סעיד ובניו סאלם מוסי יוסף וסעיד תשע ריאל, סאלם בן סאלם ובנו סאלם ריאל, יחיא תנעמי ובניו יוסף סאלם ואברהם תשע ריאל, מוסי הארון ובניו סאלם ויחיא ריאל וחצי, חיים הארון גבני ריאל, סלימאן מוסי ובניו מוסי יחיא סעיד הארון ואברהם רבע ריאל, אחיו סאלם ובנו סעיד חצי ריאל, יחיא בן יחיא ובנו יחיא ארבע ריאל ורבע, מרי יחיא הארון ובניו הארון יחיא מוסי חיים וסעיד ארבע ריאל ורבע, סלימאן יחיא חאפדי ובנו יחיא, סלימאן גבני ובניו יחיא ויוסף שמונה ריאל ורבע, סעיד יוסף ובנו יוסף ריאל, חסן קורייש ריאל, יהודה אחמר ריאל, סעיד סעאדי ואחיו מוסי, וכן האשה זהרה בת יחיא.
חכמי הקהילה: מרי חיים בשארי ומרי יחיא הארון.
רב הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא אהרון.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר עשרים וחמש משפחות: בשארי, חאפדי, גובאני, דאוד, סאלם, אהרון, מעוד'ה, קורייש, סעדי, תנעמי, קפרי, ועוד. היהודים התפרנסו מחקלאות, עיבוד עורות וצורפות.
רב נפת אנס בתקופה זו היה מרי חיים בן יוסף בשארי, אשר חי בכפר זה.