שם הכפר ידוע מספרו של המשכיל ר' חיים חבשוש, אשר סייר בצפון מזרח תימן, ויחד עם יוסף הלוי העתיק כתובות עתיקות בשנת תר"ל-1870. מתוך ספרו לא ברור אם חיו יהודים במקום.
בנפת גוף היו מעט מאוד יהודים בדורות האחרונים, אך נמצאו באזור כתובות שבאיות ועתיקות רבות מאוד, עובדה המלמדת, כי באזור חיו יהודים בעבר הרחוק. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום.
בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), רשום הכפר בחלק של המאזן הכספי ולא בחלק של רשימת התורמים, ולכן לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות.
הכפר מוזכר בהקשר לישובים בית גזאר שבנפת ארחב, וקצבה שאחד היה בנפת ארחב, ואחד היה בנפת חאשד, מצפון לצנעא. לכן מסתבר, כי אף כפר זה היה בנפת ארחב, ובסבירות קטנה...
יתכן כי הכוונה לנפת מקבנה, הידועה גם בשם שמיר, ממחוז תעיז.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע מיקום הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלה לארץ בעלייה הגדולה יהודי אחד נשוי, כבן ארבעים עד חמישים שנה, ממשפחת כהן. משפחת אמו: יהודה.
סמוך לעלייה הגדולה חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות בערך. שם המשפחות: בוטא ועוכאשי.
שם הכפר מגדלא חקל ידוע לי מכתבי יד רבים, אשר העתיק הסופר הפורה ר' חיים בן שלום חגאגי בשנים ת"ד-תי"ו (1644-1656). עד פרסום האנציקלופדיה מצאתי י"א חיבורים אשר העתיק בישובים מגדלא חקל ומפחק. הישוב מפחק ידוע לנו עד העלייה הגדולה לארץ, ואילו הישוב מגדלא חקל לא ידוע לנו מיקומו. כיון שהסופר העתיק בשני הישובים הללו, לכן מסתבר, כי אף מגדלא חקל נמצא באזור מפחק. הישוב מפחק נמצא בנפת בני מטר מדרום לצנעא,...
שם הישוב ידוע לי משטר מכירת כתב יד אשר נערך בשנת ת"ל-1670. השטר עוסק במכירת חמשה חומשי תורה, שלושה כרכים, אשר נכתבו בצנעא בשנת שנ"ב- 1592. השלים את הכתיבה החסרה ר' מעודד בן סעדיה. לא ידוע מתי והיכן. החומש מנוקד עם מסורה קטנה וגדולה. חתימת בעלים מאוחרים אברהם סעיד.
יתכן והכתוב הוא: כוכבא, ולפי זה נראה שהכוונה למגדלא כוכבאן. עיין ערך קודם.
בשנת אתתקנ"ד-ת"ג-1643 נכתב שטר מכירת תאג' במגדלא מכבאן. הקונה הוא אבו סעיד עדוי, והמוכר הוא סלימאן. בשטר כתוב:
צח האד'ה אלתאג' ביד אבו אלסעיד אלעדוי מן (סלימאן)... בתמניא ד'הב וגעל לה אלאתאלה פיה אלי עצרת שנת אתקנ"ד, ואן לם יסלם... יכאן דאלך אלקנין יום אלאחד ת'אני ראש חודש ניסן מן שנת אתתקנ"ד שנין לשטרי במגדלא מכבאן דעל בריכתא דמיא בריכ'ה אלכלב מותבה בדאלך שהדנא אד' עלא... והכל קיים...
שם הישוב ידוע לי מכתב יד מהמאה הט"ז. בשנת שנ"ו- 1596 העתיק הסופר ר' זכריה בן דוד את הספר פרקי ר' אליעזר בישוב מגדלא צפקיף. לא ידוע לי מיקום הישוב. בכתב היד פ"ו דפים.
בקולופון כתוב:
נשלם... בתרין בשבא דהוא ארבעת יומין בירח אב... שנת אתתק"ז לשטארי (שנ"ו-1596) במגדלא אלצפקיף... הכותב זכריה בן דוד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.