קהילות תימן

תצוגת 221 - 230 מתוך 374

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים באזור זה, ולא כולם עלו לארץ בעלייה הגדולה. נראה, שמנהיגים מסוימים עכבו את העלייה.

הסוכנות היהודית פנתה אל ראשי הקהילה התימנית בישראל כדי שישלחו מכתבי עידוד לעלייה. בג' בתמוז תשי"ט-1959 שלח מכתב מרי שלום יצחק הלוי, רב הקהילה התימנית וחבר הרבנות בת"א, מכתב אל מנהיגים ויהודים בצפון תימן: דוד בן יוסף צברי, משפחת זארב, משפחת דוכמה, משפחת הארון, משפחת קעטבי...

ביב': מן המיצר ע' 495, גויטין כרטסת 720

אזור משרק שבמחוז רדאע מוזכר גם בספרו של יוסף טובי, אשר פרסם את רשימות ר' שלום סנג'אב, נשיא יהודי רדאע באמצע המאה הי"ח. הוא היה אחראי על גביית המס גם מיהודי הכפרים הנמצאים באזור משרק, ממזרח לעיר רדאע.

בפנקס מס החסות של מחוז רדאע, כפי שכתב מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון של מחוז רדאע והאחראי על מס החסות, מפורטים שמות חייבי המס מהעיר רדאע, ומישובים במחוז, וכן מאזור משרק-מזרח.

...

ביב': טובי, קהילת יהודי רדאע ע' 32, רדאע ע' שפ"ט-ש"צ, שע"ה-שע"ו, גברא, מזרחי, נחשונים ע' 250

משרק היא מילה בערבית שפירושה מזרח, ולכן אזורים מסוימים בתימן כונו משרק, על היותם ממזרח לאזור מסוים. שני אזורים הידועים לי כונו משרק: אזור משרק בצפון תימן, ממזרח לברט, והשני ממזרח לעיר רדאע. דווקא האזור המזרחי ביותר בתימן, אזור חבאן, לא כונה, למיטב ידיעתי, משרק.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 710

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות, ממשפחת כהן.

ביב': צדוק 776 המקור: יחיא שער מרחובות

הכפר ידוע גם בשמו הנוסף בדבדה.

יהודים חיו במקום במאה הט"ז. בשנת שמ"ח-1588 העתיק הסופר ר' סעדיה בן שלום ממתעף את מדרש החפץ, בישוב בני עמר מן ואדי עאשר. בכתב היד 358 דפים.

בקולופון כתוב:

תמוז שנת אתתצ"ט שנין לשטרי (תמ"ח-1588) במאתא קריה בני עמר מן ואדי עאשר, והכותב (קל) המבינים סעדיה בן שלום מכ"ב בן זיכם (נע"ג) הידוע דממתא אלמת'עף. אלהים ימחול לי על כל מה (שהוספ)תי וגרעתי...

ביב': ששון, אוהל דוד ע' 650 (מס' 826), אנציקלופדיה ב' ע' 55, פנקס השליחות 24, צדוק 298 המקור: ר' יוסף עוקבי ממגדל

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע מיקום הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 688

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: שני גברים, שתי נשים ושני בנים, סה"כ ששה יהודים.

בנפת נגראן, היום בשטח סעודיה, היו ששה ישובים בהם חיו יהודים: צגיר, חדאן, גרבה, מראטה, צחצה ואבו גבאר. בכל האזור חיו שלושים משפחות יהודיות בערך, קי"ד נפש.

בספר עליית מרבד הקסמים מתוארת עליית יהודי נגראן לישראל, בעלייה הגדולה לארץ, בלווי מסמכים מקוריים. ממסמכים אלו ניתן ללמוד, כי...

ביב': אהרון בן דוד, החינוך היהודי ע' 10 (צדוק 50), לקסיקון ע' 91, עליית מרבד הקסמים פרק ט"ז

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 566

העיירה מביאן נמצאת במרחק של שש ק"מ בערך מדרום לגבל עמר, בקרבת העיר חגה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חי במקום יהודי אחד, ממשפחת דחוח הלוי.

ביב': יוסף דחוח הלוי, עירי ובית אבי, מאמר בכתובים, צדוק

עמודים