סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
יתכן והכוונה לישוב: מדיד. עיין ערך.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
יתכן והכוונה לישוב: מדיד. עיין ערך.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים במקום. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ שני יהודים: אלמנה כבת ארבעים עד חמישים שנה, ונער יתום. שם המשפחות: חיים וכהן. האלמנה התפרנסה מתפירה.
עפ"י גלעד צדוק, הכוונה לישוב שבמחוז תעיז, עיין ערך הבא.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
שם הישוב ידוע לי מכתובה אשר נכתבה בשנת בע"ד- תקכ"ג-1763. הבעל הוא מוסי' מליח והאשה היא ג'מילה אסד. הדף חסר, ולא ידוע שם החותמים.
עפ"י השמות, יתכן והכוונה לישוב: דרב אלמהרם שבנפת רחבה. עיין ערך.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יעקוב אבורוס ריאל ויוסף קרואני שתי ריאל ורבע.
בפנקס השליחות בע' 5, בעמוד שאחרי פירוט שתי המשפחות, רשומים 58 משפחות ללא כותרת של שם הישוב. עפ"י ההקשר נראה, כי מדובר בהמשך שמות התורמים שבישוב מובד. אלא, שחמישים...
במסוודה-פנקס בית דין צנעא כתוב, כי ביום רביעי כ' בטבת בע"ז-תקכ"ו-1766 סעיד בן סעד סלימאן, מהכפר מוגמה, גירש את אשתו ג'זאל בת דאוד סאלם.
עד הרעב הכבד של שנת תרס"ה-1905 מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים עד עשרים וחמש משפחות, ושני בתי כנסת. לאחר הרעב הכבד נותרו בכפר חמש עד שש משפחות יהודיות.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שבע משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה...