במאות הט"ו והט"ז חיו יהודים בישוב גראגיש. שם הישוב ידוע לי משני כתבי יד משנת רס"ד-1504 ומשנת רע"ג-1512.
לא ידוע לי מיקום הישוב גראגיש בשנים אלו, ואולם, סמוך לעלייה הגדולה לארץ, כארבע מאות וחמישים שנה מאוחר יותר, אחד משלושת הרבעים של העיר הגדולה ד'מאר כונה גראגיש. אם הזיהוי והמיקום לא השתנו, הרי ניתן להסיק, כי בתקופה זו חיו יהודים ברובע המוסלמי של העיר ד'מאר. מיכאל ריגלר כותב, שאולי...
הכפר גראנה נמצא באזור מחוז אב או מחוז תעיז בדרום תימן. לא ידוע לי מיקומו המדויק.
גויטין בכרטסת הישובים רשם סימן שאלה ליד זיהוי הכפר בנפת בעדאן שבמחוז אב. מאידך גיסא, משפחות גראנע, הקרויה על שם הכפר, חיו בדורות האחרונים בנפת חוגריה שבמחוז תעיז, כדלקמן. ויתכן כי מדובר בשני כפרים שונים, כפר גראנה הנמצא במחוז אב, וכפר גראנע הנמצא במחוז תעיז.
ישוב יהודי בכפר ידוע לי לראשונה משנת תרי...
העיירה נמצאת על ציר הנסיעה לעדן.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בעיירה שישים עד שבעים משפחות. במקום היו שני בתי כנסת גדולים, ובית קברות יהודי גדול. היהודים גרו בשכונה נפרדת, אשר כונתה חאפת אליהוד.
שם המשפחות: הרמס, מעודה, בוסי, דאוד, הארון, מעבי, חומרי, סאלם, עווד, מנצור, דואדי, עוקבי, גיחפי, כועידה, יחיא, שוכרי, בורה, מחפוד, חסן, ועוד.
דרך מחנה העולים...
הכפר גרירה שכן על גבעה, במרחק של שני ק"מ מכ'ובנייה, לא הרחק מרצ'מה ואלגלוב.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חי במקום ר' יחיא בן שלום הלוי, חכם ושוחט גם ליהודי כ'ובנייה, שם חיו י"ג משפחות.
לא ידוע מספר המשפחות בכפר ושם המשפחות. הכפר מוזכר בספריהם של הרב צדוק יצהרי ובנו מרדכי, בהקשר למסלול בריחתם מהאימאם.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית ארבע עד חמש משפחות, ממשפחת אברהם.
העיר גבלה היא מן הערים העתיקות ביותר בתימן, וידוע כי היא נוסדה בשנת 1065-1066 על ידי אלסיידה חורה, האשה הגברתנית מבית צליחה. גבלה נחשבת ריש גלותא, דהיינו, המקום הראשון בו התיישבו היהודים בהגיעם לתימן, יחד עם הישובים הבאים: חגבה, חמדה, די סעיד, אללסי, מכלבאן, נגיד, ת'גיף ותנעם.
עפ"י המסורת שכתב הסופר המוסלמי עמארה (1121- 1174), לפני שהקימו המוסלמים את העיר חי במקום יהודי קדר. עפ"י...
בדורות האחרונים שלפני העלייה לארץ חיו יהודים במקום, אך סמוך ממש לעלייה, כנראה, לא חיו יהודים על ההר.
בהרי צעפאן היו ישובים בהם חיו יהודים: בית שארעה, גרואח, עיר עאנז ועוד.
בסוף המאה הי"ט רב הקהילה היה מרי סעדיה בן סעדיה בוטא-פתיחי. הוא נולד בשנת תרי"ח-1858, ובשנים תר"מ-תרמ"ה (1880-1885) שמש רב הקהילה. בשנים אלו חיבר את ספרו לקח טוב, המחולק לשלושה חלקים: הלכות שחיטה לרמב"ם, קובץ בנושאי נישואין ואישות, וכן קונטרס בשחיטה.
בשער החיבור כתוב: ונעתק פה בעיר אלג'בר מן קרא צעפאן יע"א,...
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שמונה משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: אברהם עמראן שלוש ריאל, חסן ימני שש ריאל, מעוצ'ה בן יחיא שתי ריאל, יחיא יוסף ריאל ורבע, והנשים: לולוה בת עמראן ריאל, בתה זהרה שתי ריאל ותורכיה בת (משפחת) חובארה שש ריאל.
בפנקס השליחות של השד"ר מוזכרים שני...