קהילות תימן

לא ידוע לי המיקום המדויק של הכפר.

שם הכפר ידוע לי מכתב הסמכה של בית דין צנעא,* אל מרי סעדיה בן מסלם בשנת תרפ"ט-1929. הוא מונה להיות מפקח על הסמכת השוחטים במחוז אב והסביבה. חתומים על כתב ההסמכה, חכמי צנעא: מרי יחיא יצחק הלוי הרב הראשי, מרי אברהם בן יהודה בדיחי, מרי יחיא נחום, מרי סעדיה בן יוסף עוזרי ומרי אברהם עמראני.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, הממוקם על הר הרן, אך סימנים לישוב יהודי התגלו בכפר. נמצאו על ההר גומחות חצובות בסלע להיכל בית הכנסת, ואף נספרו סימנים לעשרות בתים.

הידיעות הקדומות שיש בידינו על חיי יהודים בנפת חראז היא משנת שכ"א-1561. בידינו נותר דף בודד של הקולופון, ממנו ניתן ללמוד, כי הסופר ר' שלמה בן משה מוסאיי השלים את העתקת מדרש הגדול, ביום רביעי י"ח באדר אתתקע"ב-שכ"א-1561 בישוב "גבל חראז מן חגרת בית עמאר". כלומר, שם הישוב גבל חראז, שסביב או באזור בית עמאר. משמע, שגבל חראז היה שם ישוב במאה הט"ז, ולא אזור גדול כפי שמקובל בדורות האחרונים. סופרים...

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יוסף טביב ואחיו עשר ריאל, סלימאן חאזי ואחיו ריאל, יחיא בן הארון חסן שלוש ריאל, הארון שעתאל ובנו שלוש ריאל, חיים בן יחיא כוחלאני שש ריאל, חיים משרקי שלוש ריאל, מרי יעיש צובארה שתי ריאל, אחיו אברהם וסאלם צובארה שתי...