סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בישוב. לא ידוע מיקום הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
קהילות תימן
כפר עתיק מהמאות ט"ז וי"ז.
שם הכפר ידוע לראשונה מכתובה אשר נכתבה בשנת שכ"ו-1566.
ידוע לי על ארבעה כתבי יד לפחות אשר נעתקו בכפר. כתב היד הראשון נכתב בגהים בשנת אתתק"ב- שנ"א- 1591. לא ידוע שם הסופר ופרטים נוספים, כיון שנותר בידינו דף בודד של הקולופון.
כתב היד השני הוא מדרש הגדול לחומש ויקרא, אשר העתיק או מימן הסופר ר' דוד בן משה בן גד פתיחי בשנת שצ"ב-1632. בכתב היד קס"ו...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר גהאזה. לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות.
בעבר היתה במקום קהילה יהודית גדולה.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סלימאן דאוד לולוי אחת עשרה ריאל ורבע, וכן יחיא לולוי ובניו סעיד יחיא וסלימאן.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: לולוי ואבקע. במקום נותרו בית...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: גאהלי, צ'אהרי, צעדי, מרחבי ועוד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע מיקום הכפר, וכן לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
נראה, כי הכוונה לישוב: גחזאן. עיין ערך.
לפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות. מ"מ, סמוך ממש לעלייה לא חיו, כנראה, יהודים במקום.
באזור גחאף היו שני כפרים בהם חיו יהודים.
הידיעות הקדומות שיש בידינו על חיי יהודים בכפר הן מהמאה הי"ח. שתי שאלות נשאל מהרי"ץ מיהודי גחאף, בשנת בע"ה-תקכ"ד-1764 וסמוך לכך.
בשו"ת חלק א' סימן ב' כתוב:
בס' ויבוא יעקוב שלם. באו אנשים מזקני ישראל מעיר גחאף ועיר אלצ'אלע, לשאול את פינו על אודות המנהג אשר נהגו בעירם, חדשים מקרוב באו, לקדש את אשה בעדים קרובים, ואמרו שהסכימו ביניהם...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
כיון שאזור גחאף נמצא בדרום מחוז רדאע, ליד אזור שעיב, מסתבר, כי מדובר בכפר גלילה שבנפת צ'אלע. עיין ערך הבא.
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- 1
- 2
- 3
- 4
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »