הכפר שכן על ראש ההר, וחיו בו יהודים בלבד.
הכפר ידוע לי לראשונה משנת תקל"ה-1775. במסוודה- פנקס בית דין צנעא מהמאה הי"ח כתוב, כי ביום רביעי כ"ט באדר ב' בפ"ו-תקל"ה-1775 גירש סעיד בן מעוצ'ה הרון את אשתו היבמה רומיה בת מרי שלום כ'מבא, באמצעות גט שליחות, על ידי מרי מוסי' חדאד. חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי שלום כ'רמבא ומרי משה חדאד. יתכן, כי מרי משה חדאד הוא תושב צנעא.
בתחילת המאה...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
אזור גבזיה שכן ליד הכפר טאחן, מזבר, שהיה כפר יהודי, ועוד. באזור היו מעיינות שופעים במשך כל השנה, והיהודים התפרנסו מחקלאות, צורפות ומסחר.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ רוב תושבי המקום היו יהודים. לא ידוע לי גודל הקהילה, אך ידועים שמות חלק מיהודי הכפר: יהודה צברי, יעיש בן עמראן, חקלאי ומוכר ערק, שוכר מוסא, מנחם עמראן, אברהם בן יעיש עמראן, רדאעי ועוד.
מרבני הכפר: מרי סלימאן בן ברהן....
בשנת תר"א-1841 נכתבה כתובה בנשואי יהודה בן נחום אלאחמרי וחמאמה בת סאלם קוזי צבטאני. התאריך הוא ט"ו באייר, בישוב: במתא אלג'בל דעל עינא דמיא אלביר מותבה.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שבע משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: הארון גיאת ריאל, סלימאן מגהז שלוש ריאל, סאלם יעקוב ובנו...
לא ידוע המיקום המדויק של הכפר.
בגבל אדאר לא חיו יהודים סמוך לעלייה הגדולה לארץ, והוא היה חרב. עפ"י המסורת של זקני קהילת יהודי רצ'אי, חי בכפר מרי שלום שבזי במאה הי"ז.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות, אך ניתן ללמוד על גודל הקהילה מן העובדה, כי בכפר היו שני בתי כנסת. לפי זה, חיו בכפר עשרות משפחות יהודיות.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שבע משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם אשול ובניו סעיד יחיא וסאלם חמש ריאל, סעיד יצחק שלוש ריאל, שש ריאל "נגד ההיתר", אחיו סאלם אשול שש ריאל, שמעון קהלאני ובנו עואץ' שש ריאל ורבע, דאוד דחבאש ובניו יחיא סעיד וסאלם ריאל ורבע, צאלח מנצור רביח ובנו סאלם...
גבל אליהוד שכן ליד הכפר צ'רע א שועבי.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום, אך נותרו החורבות של כפר יהודי, ובו מקווה טהרה. הנשים היהודיות באזור היו נוהגות לחטוב עצים להסקה במקום. לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי במקום.
הר אלשיך סעיד היה מעל באב אלמנדב, הנקרא שער הדמעות, מדרום לאלחיוג.
לא ידוע אם היה במקום ישוב קבע של יהודים.
באזור גבל ברע נמצאת עיר הנמל חודידה. באזור חוף הים לא היו ישובים רבים באופן יחסי, ואף לא חיו יהודים רבים. בכל אזור זה ידועים לי שני ישובים לפחות, בהם חיו יהודים: אלג'רן ורוקאב.