סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בישוב. לא ידוע מיקום הישוב, גודל הקהילה ושם המשפחות.
קהילות תימן
סמוך לעלייה הגדולה לארץ השכונה היהודית של הכפר היתה חרבה. עפ"י מספר הבתים החרבים ניתן להעריך, כי הקהילה היהודית במקום מנתה עשר משפחות בערך. לא ידוע מתי פסק הישוב היהודי מהמקום.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: ערג'י ועמראן.
בכפר געלאלה חיו יהודים בעבר הרחוק. לא ידוע מתי התאסלמו ועל איזה רקע.
בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים חיו בכפר צאצאי מומרים. כל בני הכפר נספו ברעב הכבד של שנת תרס"ה-1905. במקום היו שמונה עד עשרים בתים.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים. לא ידוע שם המשפחה.
בכפר גרבש חיו יהודים עד לשנת תרס"ה-1905, שנת הרעב הכבד שהיה בתימן, עקב המלחמה בין הטורקים והאימאם.
ברעב מתו רבים, ואלו שנותרו בחיים עברו לחיות במקומות אחרים.
הכפר נמצא במרחק של כשעתיים הליכה מהישוב שעוב, ומרחק שלוש שעות הליכה מכ'מיר.
כפר בשם גראף מוזכר רבות בהקשר למלחמות שהיו בין הטורקים לאימאם החל משנת תנ"ב-1692, תרנ"ב- 1892, והמשך בשנת תרס"ד-1904. במספר איזכורים מוזכר הכפר גראף יחד עם עיר הקיט רוצ'א, הנמצאת בנפת בני חארית כשני ק"מ מצפון לצנעא. ואולי היו שני כפרים בשם גראף במחוז צנעא, האחד בנפת חאשד מצפון לצנעא והשני בנפת בני חארית, זאת...
כפר בשם גראף מוזכר רבות בהקשר למלחמות שהיו בין הטורקים לאימאם החל משנת תנ"ב-1692, תרנ"ב- 1892, והמשך בשנת תרס"ד-1904. במספר איזכורים מוזכר הכפר גראף יחד עם עיר הקיט רוצ'א, הנמצאת בנפת בני חארית כשני ק"מ מצפון לצנעא. ואולי היו שני כפרים בשם גראף במחוז צנעא, האחד בנפת חאשד מצפון לצנעא והשני בנפת בני חארית.
אם אכן היה כפר גראף באזור רוצ'א, הרי לא ידוע לי מתי חיו שם יהודים, מה היה מספר...
הכפר גראף-גרוף נמצא מצפון לעיר רדאע, בסמוך לכפר קאנע. בחלק מהמקורות מוזכר כפר בשם גרוף, ונראה, כי הכוונה לכפר גראף.
יוסף טובי פרסם את רשימות מס החסות מאמצע המאה הי"ח, אשר כתב ר' שלום סנג'אב, נשיא יהודי רדאע, ושם מפורטים שמות יהודי הכפר גרוף. הרשימה מיום שני ט"ו במרחשון בס"א-תקי"א-1750, ומפורטים עשרים וחמשה משלמי מס, ונראה, כי הקהילה היהודית בכפר מנתה עשרים וחמש משפחות בערך.
...
הכפר גרוף (ג' בחיריק) נמצא ליד הכפר דאר עמר שבנפת סנחאן. באזור צנעא היה כפר נוסף בשם גרוף (ג' בשוא) בנפת כ'ולאן, ולא תמיד ידוע לי לאיזה כפר הכוונה. יתכן וחלק מהאיזכורים אשר נכתבו בערך הקודם קשורים לערך זה.
הכפר מוזכר בספרו של הרב צדוק יצהרי, אשר ברח מצנעא בשנת תש"ח-1948, לאחר שחשדו בו כי שיתף פעולה עם המורדים שרצחו את האימאם יחיא.
עיין ערך קודם.
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- 1
- 2
- 3
- 4
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »