בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סלימאן סרי ואחין עמראן סרי ריאל וחצי, סלימאן בן עמראן רבע ריאל, יוסף בן דאוד מעיר עת'אר ריאל וחצי, סאלם בן עמראן ריאל והגב' ימן בת ראובן סרי ריאל.
קהילות תימן
תצוגת 1 - 10 מתוך 206
כפא ג'וראן ידוע לי כמקום מושבו של בית דין כ'ובאן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. ביום שישי י' באייר תש"ח- 1948 מאשר הדיין מרי משה בן יוסף יתים, כי קיבל את הסיוע הכספי לעניי אזור כ'ובאן, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל, באמצעות ועד הרבנים בצנעא: מרי יוסף שמן, ר' שמואל חמדי ומרי משה בן הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי. סכום הסיוע היה שלושים ושתיים ריאל, אשר התחלקו לעניי הכפרים: ג'וראן, אלצרם, צ'ובאר, מוראח...
ביב': גלוסקא ע' 422, אנציקלופדיה א' ע' 245, צדוק
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
ביב': גויטין כרטסת 255
הכפר ג'יל אלמשרקי היה במרחק של ק"מ אחד מצ'אלע. הוא היה ממוקם על ראש ההר. סמוך לעלייה הגדולה לארץ נותרו במקום שרידי חורבות של בתים רבים ומקווה.
ביב': צדוק
שם הישוב ידוע לי מכתב יד של הספר שרח אלחליב למרי נתנאל בן יצחק, אשר הועתק בשנת אתתקע"ד- תכ"ג-1663. בכתב היד 97 דפים, ובהם הלכות שחיטה בערבית.
בקולופון כתוב:
נשלמה בסיוע דשמיא ביום רביעי דהוא עשרין יומין לירח אדר ראשון שנת אתתקע"ד שנין לשטרי במאתא ג'ימסאן (יתכן וכתוב. ג'ימאן) תחרוב ותצדי וירושלם תתבני ותשתכלל בב"א. ונכתבה על שם... הטוב הדומה לעץ רטוב גם ה' יתן לו הטוב... השם (...
ביב': לבדוק כת"י סינסינטי 185/2-18136
אזור ג'צאן מוזכר יחד עם הישובים: נחמה, מכ'לף- שרעב, בלאד צ'בחאן, צבר, אחגיר ועוד, בשירו של המשורר מחוגריה מרי יצחק בן יפת "אבדא בד'י בערשהו יעבד". משמע, שחיו יהודים במקום. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
ביב': תימנה ע' 41
הכפר נמצא כ-20 ק"מ מצפון לצנעא בדרך לישוב מדיד.
שם הישוב ידוע מגלות מוזע, אשר אירעה בשנים תל"ט- ת"ם (1679). בשנה זו קם מלך חדש מוסלמי קנאי ורשע בשם אלמהדי מחמד בן אחמד (1628-1711) "יושב אלגראס", והעמיד בפני מנהיגי היהודים שתי אפשרויות, להתאסלם או למות. ביד אחת הוא החזיק חרב וביד השנייה החזיק את הקוראן, והקציב להם שלושה חדשים להחליט. בעקבות שכנוע ראשי השבטים ניתנה ליהודים אפשרות שלישית...
ביב': אנציקלופדיה א' ע' 28, גברא מחקרים ע' 66, מכתביהם, התימנים ע' 170, 193
הכפר ג'ריס ידוע לי מסוף המאה הי"ח. בשנת תקמ"א- 1781 העתיק הסופר ר' סעדיה בן שלום הכהן חגבי- משנוי את מדרש חמדת הימים לר' שלום שבזי. שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת תקמ"ד-1784 העתיק סידור בישוב נגד אלבעאדן, ועל סמך ישוב זה זיהיתי את הכפר ג'ריס בנפת בעדאן שבמחוז תעיז. אף כי יתכן כי הכפר ג'ריס נמצא במקום אחר, והסופר גלה לנגד אלבעאדן מאוחר יותר.
בקולופונים של כתבי היד כתב הסופר, כי הוא היה...
ביב': אנציקלופדיה א' ע' 138
עיירה של יהודים בלבד, קרית אליהוד.
העיירה גבי בהיותה קרובה לעיר הנמל חודידה, במערב תימן, שמשה כעיר מסחר, ולכן רוב היהודים עסקו במסחר.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית במקום עשרים ושמונה משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יהודה בשארי ובניו עמרם וחיים ריאל, אחיו סאלם בשארי ובניו...
ביב': אנציקלופדיה ב' ע' 7, 67, 73, 81, 114, פנקס השליחות 40, גויטין כרטסת 167, אליהו בשארי מראש העין
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שבע או שמונה משפחות: דאוד, יהודה, טובים ועבס.
ביב': צדוק, גויטין כרטסת 168
עמודים
- 1
- 2
- 3
- 4
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »