בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שתי משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: דוד מוסי' ובניו סלימאן וסעיד רבע ריאל ואברהם סאלם טאצה רבע ריאל.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש עד ארבע משפחות יהודיות: מדאר, גוזי וטסה (טאצה).
הכפר נמצא על ציר הנסיעה לעיר ד'מאר.
בתחילת המאה העשרים חי בכפר יהודי אחד בשם יחיא אברהם, אשר היה עשיר גדול, ובבעלותו היה צאן רב ובקר. הוא ידוע מספרו של ר' יחיא צברי, אשר סייר ברחבי תימן בתקופה זו. הוא כתב, כי הגיע סמוך לשבת אל הכפר, אך הוא סירב לארח אותו בביתו, והוא נאלץ לישון בחורבה. בשבת בבוקר בתו של יחיא אברהם נפלה מראש ההר ומתה, ואף פרתו החביבה נפלה ומתה. כאשר באו לנחם את יחיא...
במסגרת מסע העתקת כתובות עתיקות, בצפון מזרח תימן בשנת תר"ל-1870, יחד עם יוסף הלוי, מצא המשכיל ר' חיים חבשוש חורבות בישוב בראקיש. חבשוש כתב בספרו, כי לא רצה להסתכן במקום שאינו מוכר לו, ולכן ביקש משלום צעדי שילווהו, בהיותו סוחר, והבדווים באזור היו לקוחותיו. הוא העתיק במקום קנ"ד כתובות שבאיות עתיקות, וכן מצא בית קברות מוסלמי, ובצדו בית קברות יהודי. רוב המצבות נותרו במקום, ועל המצבות נכתב בעברית...
באזור חיו מוסלמים משבט דו אחמד. בנפת ברט היו הכפרים הבאים: מודאן, סוק אלענאן, עואן, כיואן ועוד. בין ברט לחידאן היו הישובים הבאים: מודאן עשרים ושתיים משפחות, מחתוייה שלוש עשרה משפחות, ואשרג שתי משפחות יהודיות. בין ברט לצעדה היו הישובים הבאים: עוצלה שתי משפחות, אסרעה משפחה אחת ורגוזה שלושים ושתים משפחות.
מצאתי הגדה של פסח, אשר נכתבה בברט במאה הי"ט, ממנה ניתן ללמוד, כי את הכתיבה מימנו...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר משפחות יהודיות. בתקופה מסוימת אף פעל במקום בית דין.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה חמשה יהודים: שני יתומים, שני נשואים ורווק אחד. גיל העולים: ילד אחד, שני נערים, אחד בגיל שלושים שנה ואחד מעל חמישים שנה. שלושה זכרים ושתי נקבות. שם המשפחות יעקוב וכהן.
עיין ערך הקודם.
בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
באזור הסמוך לחוף ים סוף לא חיו יהודים רבים, ולכן ספק אם חיו יהודים בישוב זה הקרוב לעיר הנמל חודידה. הישוב מוזכר בדברי ר' יחיא צברי, בהקשר לנסיעתו ממנאכ'ה לחודידה בתחילת המאה העשרים. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר.
בספר דופי הזמן כתוב, כי בשנת בל"א-ת"פ-1720 בנה מלך תימן בתים במקום הנקרא בסתאן, הסמוך למדינה. בשנת בר"ט-תרנ"ח-1898 מרדו השבטים בטורקים במחוזות בסתאן ובני מטר. אזור בסתאן מוזכר גם בהקשר למלחמות הטורקים והאימאם בשנת תרס"ה-1905.
לא ידוע לי אם היה במקום ישוב קבע של יהודים.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות. ברשימות הישובים של גויטין רשומים שני ישובים בעלי שם זהה בנפת שרעב, ומסתבר, כי מדובר בישוב אחד.
עיין עוד ערך בוקר.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתיים עד שלוש משפחות יהודיות, ממשפחת מרחום.
נראה, שהכוונה לישוב ביר אמנכעי, עיין ערך קודם.